אברהם נולד בשנת 1948 בקיבוץ רמת השופט לאבא נתן ואמא חדוה, אח צעיר לאורה. בהיותו פעוט, נפטרה אימו. לימים, הכיר אביו נתן את לאה, אימו של מנחם שהפך לאחיהם לכל דבר.
אברהם גדל והתחנך בחינוך המשותף, ממנו זכר וסיפר על חוויות ילדות משמעותיות וטובות והרבה לשתף ולספר על תקופה זו בחייו.
בתקופת התיכון עבר אברהם למוסד "הרי אפרים" של השומר הצעיר, בו פגש חברים נוספים ואהב במיוחד לשחק כדורסל.
בגיל 18התגייס לצבא לחיל התותחנים, עבר קורס מכי"ם ושירת כמדריך.
לאחר שחרורו נלחם גם כחייל מילואים במלחמת יום הכיפורים ביחידה לוגיסטית שסיפקה אספקה לחזית.
אחרי הצבא למד מסגרות במדרשת רופין ועסק בכך ברמת השופט.
אברהם היה מתופף ומנגן במנדולינה, אהב לבלות עם חברים וללכת למסיבות ריקודים. באחת המסיבות פגש את ביטריס, עמה התחתןלאחר כשנה. לביטריס היו כבר שני ילדים,
אלי ויוני, אליהם התייחס מהרגע הראשון כילדיו. לאחר מכן נולדו לביטריס ואברהם ילדיהם סיון ומיה.
ביגור עבד אברהם כשרברב הראשי של הקיבוץ, עבודה שביצע במסירות שנים רבות בכל יום ובכל שעה.
אברהם היה ידוע כאדם צנוע, לקח הכל ברוח טובה, בחיוך ובהומור גדול. הוא אהב לצייר, אהב ספורט, את מכבי ת"א בכדורגל(וממש לא בכדורסל,) אהב שוקולד מריר, ללכת לספייס ושלא נשכח למלא ווינר בכל שבוע באופן קבוע.
אברהם היה גם סבא נהדר לנכדיו- מתי, נינה, יאיר, עומר, ברי, גורי ואביתר, עבורם תמיד היה מוכן לעשות הכל.
בשנתיים האחרונות נאבק אברהם במחלת הסרטן כשביטריס טיפלה בו במסירות ובאהבה עד יומו האחרון.
ביום שישי האחרון נכנע גופו למחלה.
אברהם הותיר אחריו שני אחים, את ביטריס אשתו, ארבעת ילדיו ושבעת נכדיו.
רוחו הקלילה והטובה תמשיך ללוות אותנו לעד.