אתל וטרהן

17/04/1909 - 09/07/1984

פרטים אישיים

תאריך לידה: כ"ו ניסן התרס"ט

תאריך פטירה: ט' תמוז התשמ"ד

ארץ לידה: רומניה

מקום קבורה: יגור

מסמכים

לא מצורפים מסמכים

משפחה

בן/בת זוג: מנחם וטרהן

אתל וטרהן – ברימר

אתל נולדה בשנת 1909 למשפחת רבנים ענפה שומרת מסורת בעיר וישניץ בוקובינה שברומניה. אתל הייתה הצעירה בילדי המשפחה ומגיל צעיר הוטלה עליה אחריות רבה בכל עבודות הבית והדאגה למשפחה. לאחר סיום לימודיה בעיר וישניץ עברה לגרמניה לעיר המבורג שם הצטרפה לשאר בני משפחתה (אח, אחות ומשפחותיהם) וגם להם סייעה בגידול ילדיהם.
בשנת 1933 יצאה אתל להכשרה בחוה חקלאית גולומיץ שביוגוסלביה כשהיא משתלבת בעבודה ובחברה חדשה.
בשנת 1934 עלתה ארצה והצטרפה ליגור. בתקופה הראשונה עבדה במכבסה בחיפה, לאחר מכן עבדה שנים רבות במטבח, במטבח הורים, בבתי ילדים ובמעגלה. תמיד תוך התמדה ומסירות רבה.
ביגור הכירה אתל את מנחם ז"ל ויחד בנו ביתם ונולדו ילדיהם. הייתה אם מסורה ללא גבול לילדיה. אשה דואגת לבעלה ומאושרת מאד בנכדיה. תמיד טורחת ועושה למען בני ביתה בצד חריצות והתמדה בחיי עבודת היום יום.
בשנים האחרונות נגזר עליה בשל מחלתה לחיות הרחק ממשפחתה וביתה שהיו כה יקרים לליבה.
נזכור אותה תמיד אישה ישרת דרך, אומרת אשר עם ליבה. אם, רעיה וסבתא למופת.

סיפורים

לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

  • אמא יקרה שלנו

    אמא יקרה שלנו,

    בימים אלה, כשהכל טרי וכואב, שבה אני ומתבוננת בתמונות שנותרו מימים רחוקים וקרובים, ועולות חוזרות מחשבות וזיכרונות מימים שחלפו ללא שוב.

    בתמונות זוג צעיר ואוהב עומד חבוק על רקע תקופה רחוקה ושונה מאוד מהיום. לימים מצטרפת לתמונות ילדה קטנה וחייכנית, וניכר כי לזוג ההורים הצעירים לב מלא על גדותיו אהבה וחום.

    במרוצת השנים נוספים שני בנים חמודים והמשפחה בהרכב מלא.

    אתל, אמא שלנו, היתה זו שניווטה את מסע המשפחה בשבילי החיים. למוצא פיה יישק דבר. חוכמת-חיים ומלוא השכל שבאמתחתה הובילו ועזרו לכל אחד מאיתנו. אֵם דואגת וחרֵדה. אישה חרוצה ועמלה שלא יודעת מנוח עד שאחרון הדברים ימצא את מקומו. מקפידה עד מאוד למלא את יום העבודה באשר הוא, ואחר-כך פונה לפרק עבודה נוסף בקן המשפחתי, אם בסידור החדר וטיפוחו, אפיה ובישול – שהצטיינה בהם מאוד, ועד עבודה וטיפול בגינה שכה אהבה. אחת האהבות של אמא היו פרחים. המון שמחה וגאווה מצאה בפרחים שגידלה בגינתנו, וכולנו ידענו זאת. אם רצית לשמח את אמא היית מביא זר פרחים, וידעת שאמא תשמח ותשבח.

    בצד תקופות לא קלות של צער גידול ילדים, של דאגה לבנים הנמצאים בצבא אי-שם, היו גם תקופות יפות של שמחה ואושר, של טיולים ונופש, של נישואי הילדים האהובים ולידת נכדים חמודים, והיכולת ללוות את צמיחתם וגידולם.

    נראה שאושר גדול נפל בחלקם של אמא ואבא, ששלושת ילדיהם נשארו לחיות כאן ביגור לצידם, הם ומשפחותיהם, אושר שלא רבים זוכים לו.

    חבל שדווקא בתקופה שיכולה היתה להיות כה יפה באו מכאובים וצרות וגזלו את שיכול היה כה טוב להיות.

    אמא שבה לנוח לצידו של אבא.

    נוחי בשלום אמא, ויהא זכרך מבורך.