יואל ברגמן
יואל ברגמן נולד בכפר פיטריקוב. בן להורים אמידים. אביו היה מנהל חברה לספינות מסע על הדנייפר. היה זה אמנם בית ציוני, אבל רק יואל עלה ארצה. החלטתו לעלות הפתיעה את כולם. בזמנו השתייך למפלגה הסוציאל-דמוקרטית. כהרבה צעירים באותה תקופה ברוסיה גמר בית ספר תיכון כאקסטרן, ואח"כ עמד בבחינות הבגרות.
בית הוריה של אסתר – אשתו לעתיד – שימש מקום מפגש לנוער ציוני בעירם שהשתייך לצעירי ציון. גם ברגמן היה מבאי ביתם של הורי אסתר וזה השפיע לא מעט על עיצוב הכרתו הציונית.
למד בקייב, וביקטרינוסלב נפגש עם חוגי פועלי-ציון שהתחילו אז להתארגן ברוסיה. הצטרף למפלגה והתבלט תכף בפעילותו, מסירותו וקנאותו. שלוש תכונות אלו ציינו אותו גם בארץ. נוסף לכך היה בעל אופי חזק והודות לזה עמד במשברים קשים ואכזבות לא מעטות, שפקדוהו בשנים הראשונות לעלייתו ארצה.
ברגמן הצטרף ל"אחוה" מראשית היווסדה. הוא היה הרוח החיה וממעצבי דמותה של הקבוצה בראשית צעדיה ההתיישבותיים ביגור. יואל ברגמן החל ביזמה להצטרפות יגור לקיבוץ עין חרוד. הוא ראה את משקו כמפעל חייו.
חרף היותו חולה קדחת ואזהרות הרופאים, המשיך בפעילותו עד שנפל למשכב ממנו לא קם והוא רק בן 34 שנים במותו.
דומה שיגור אינה חבה לאיש חוב כל כך גדול כמו החוב שהיא חבה לזכרו של יואל ברגמן ז"ל, ממייסדיה וראשוני בוניה. הוא פילס לה דרך והוציאה למרחב. הוא לא נכנע ולא נרתע מפני מחלות וקשיים בשנתיים הראשונות,
הגורליות והקשות ביותר בתולדות המשק, ונשרף ביקוד החזון. הבדידות שלוותה אותו בחייו הקצרים הייתה גורלו לאחר מותו. מאין בית קברות ביגור ומחוסר ודאות שאמנם תתקיים כאן נקודת ישוב, נקבר ברגמן
בחיפה, הרחק מאדמת יגור אליה הספיק להתקשר בכל נימי נפשו. בימי זכרון, בימי חג ומועד, כאשר יגור על חבריה וילדיה פוקדת את קברות יקיריה שנעקרו ללא עת – לא נפקד קברו של ברגמן ז"ל ויגור מתייחדת עם
זכרו מרחוק.
עצמותיו הועברו מבית הקברות בחיפה לבית הקברות ביגור ב-19.6.1973
"…במשך שנים רבות התהלכנו בהרגשת אשם על שלא מצאנו דרך לפצות את מצפוננו כלפי מתנו הראשון, עד שבאה השעה ואנו ניצבים מול ארונו, בעיניים לא מושפלות…"
