מיכה קיגל

20/02/1939 - 27/05/2018

פרטים אישיים

תאריך לידה: א' אדר התרצ"ט

תאריך פטירה: י"ג סיון התשע"ח

ארץ לידה: ישראל

השכלה: כלכלה

שירות בטחון: שריון

מחזור / חברות נוער: יב

מקום קבורה: יגור

מסמכים

לא מצורפים מסמכים

משפחה

סבים וסבתות: יעקב קיגל, פייגה קיגל

אחים ואחיות: איה לוי

מיכה קיגל

מיכה נולד לדבורה וליבר קיגל ולאחותו איה, בת ה-12 ב-20 בפברואר 1939. בהיותו בן 4 נפטרה אמו עקב מחלת לב, ואיה גידלה אותו. לדברי מיכה, הלינה המשותפת והחינוך המשותף תרמו לו הרבה בהעדר דמות האם. השלישייה – מיכה, צופר קינן ומוישיק שתיל, שנולדו בתוך ימים אחדים, גדלו יחד בחברות קרובה במשך השנים. מיכה וצופר גרו באותו חדר עד גיל 21.
מיכה זכור כתלמיד מצוין, קורא ספרים לרוב, בעל זיכרון פנומנלי, ובקי בתחומי דעת רבים – היסטוריה, אמנות, ארץ ישראל, כלכלה ועוד. צייר בכישרון רב ועוד. בתקופה האחרונה צייר בחברותא עם חברו יגאל וייס, סגנו לשעבר בשריון.
בתום "מבצע קדש" יצא בגניבה עם יודקה פלד לטיול בחצי האי סיני "בטרם יוחזר". כמוהם יצאו בחשאי לאותו יעד גם שני זוגות חברים נוספים. בשובם הורחקו כל השישה מבית הספר, ולאחר שלושה שבועות שעבדו בענפי המשק עלה עניינם לאסיפת חברים ושם נסגר.
את שירותו הצבאי עשה בחיל השריון. לאחר מכן עבד תקופה קצרה על אנייה של חברת "צים" והגיע לארצות הברית. הוא ראה בזה דרך להרחיב אופקים ולראות עולם.

בשובו הביתה עבד בפלחה, והגיע להיות מרכז הענף. הוא התחיל לימודי כלכלה באוניברסיטת בר-אילן, אך לא חזר ללימודים אחרי מלחמת יום הכיפורים. בפרוץ המלחמה הצטרף לגדוד המילואים שלו כסמג"ד. הגדוד חצה את התעלה בתנאים קשים, ומפקד הגדוד גיורא קופל נפצע. מיכה התמנה למג"ד. בלהט הקרב ובין העדכונים הרבים דווח לו שנפגע אחד הטנקים, כל האנשים חולצו מתוכו למעט התותחן, צופר קריב, שנשאר שוכב פצוע ליד הטנק. מיכה פעל בנמרצות להצלת צופר.

מיכה ודניאלה התחתנו והביאו לעולם את יעל, תמר, שירה וברק. במשך השנים נולדו שבעה נכדים.
ביגור כיהן מיכה כמרכז הפלחה, כגזבר המשק, כמנכ"ל ביהח"ר "לגין" וכיו"ר מועצת המנהלים. את ניהול "לגין" קיבל לידיו בתקופה לא קלה. בכישרון רב, מלווה בראייה ארוכת טווח ויכולת קבלת החלטות אמיצות, הביא את "לגין" להיות מפעל חדשני ומוביל בשוק קופסאות הפח. הוא ידע לזהות מגמות בשוק ולפעול בהתאם לכך, דאג לציוד מודרני, לטיפוח קשרים בין-לאומיים, לעידוד חשיבה יצירתית ולהרחבת תחומי הפעילות בחברה. בניהול ריכוזי וסמכותי הצליח מיכה לגבש סביבו צוות מקצועי, ויחד איתו להביא את "לגין" לתקופה של שגשוג שלא ידעה בכל שנותיה.

מיכה היה אב משפחה חם מיוחד במינו. שנים רבות עמס על שכמו את הטיפול בילדים. גם כשבגרו נשאר עבורם כתובת לפתרון בעיות ולמענה על כל שאלה.
איש ענו וצנוע. מעולם לא לקח לעצמו קרדיט על הישגיו. בתגובה לדברי שבח היה אומר: "רק עשיתי את חובתי."

סיפורים

לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

  • אנשים צנועים באמת / עלי אלון

    אֲנָשִׁים צְנוּעִים בֶּאֱמֶת

    גַם מוֹתָם חֲרִישִׁי,

    כִּמְעַט כְּמִתְנַצֵל: אָנָא,

    סִלְחוּ לִי עַל הַטִרְחָה,

    לא יָכוֹלְתִי אַחֶרֶת.

    אֲנָשִׁים צְנוּעִים מֵתִים בְּשֶקֶט,

    כִּמְעַט בִּנְשִׁיקָה.

    הַרְחֵק מִמִלִים.

    הֵם אֵינָם נִלְקָחִים לַשָׁמַיִם

    בְּמֶרְכָּבוֹת שֶׁל אֵשׁ.

    אֲנָשִׁים צְנוּעִים נוֹתְנִים אֶת לִבָּם בִּשְׁתִיקָה.

    הֵם אֵינָם סוֹחֲבִים עַל גַבָּם אֶת הָעוֹלָם כֻּלוֹ.

    גַם אִשָׁה וִילָדִים הֵם מַשָׂא כָּבֵד מִדַי

    לְלֵב אוֹהֵב.

    רוּחַ חֲרִישִׁית מְנִיעָה אֶת עֲצֵי הָאֱגוֹז.

    רֵיחַ דֶּשֶׁא קָצוּר.

    בְּרָכָה לַדֶרֶך.

    אֲנָשִׁים צְנוּעִים בֶּאֱמֶת נִשָׂאִים אֶל בֵּית-עוֹלָמָם

    לְהַרְהֵר בֵּין הָעֵצִים הַגְבוֹהִים

    בְּשֶׁקֶט עַל יַקִירֵיהֶם.

    עלי אלון

  • על לגין

    לרגל יום חגם המשותף של "לגין" ויגור, פנינו למיכה קיגל בבקשה כי יאמר מלים מספר על מצבה של "לגין ועל הקשר בין יגור ל"לגין".

    – – –

    במדינת ישראל, מפעל תעשייתי בן 50 שנה הוא בעל וותק רב, ובהקשר זה ניתן לומר כי "לגין" הוא מחלוצי התעשייה בתנועה הקיבוצית.

    קיימים מפעלים אשר פרחו, אולי, לתקופות קצרות, אך המבחן האמיתי הוא לאורך זמן. נראה לי כי את המבחן הזה עבר "לגין" בכבוד. "לגין" כיום הוא מפעל מודרני, ובתחומים בהם הוא עוסק – קופסאות פח, שפופרות פלסטיק וגלמינט, הוא מן המתקדמים מבחינת ידע ותהליכי ייצור.

    כיחידה עסקית ל"לגין" תשתית נכונה וחזקה, וכך ניתן להתמודד גם בתנאי השוק הקשים השוררים היום במדינת ישראל.

    לאנשים העוסקים בחיי היום-יום של המפעל קיימת תחושה של יציבות והתקדמות, הן במישור הארגוני והן במישור הטכנולוגי. כמו-כן שוררת אווירה טובה במישור החברתי (וזה לא פשוט במערכת של חברים ושכירים) – כל זאת בעשייה יומיומית דינמית ושוחקת.

    יגור יכולה להיות גאה בתעשייה שהקימה תוך לבטים רבים, שנים של התלבטויות והחלטות באשר למבנה המפעל, דרכו, צורת השותפות וכו'.

    – – –

    לדעתי, חלה התקדמות רבה במערכת היחסים בין "לגין" כמפעל לבין יגור. גברה המודעות, התחזקו קשרי הגומלין, אך יש מרחב לשיפור בשטח זה.

    רבים מחברי יגור בעבר ובהווה שותפים למעשה היצירה במפעל על כל שלוחותיו. יום זה הוא ביטוי למעשה יצירה רב שנים ותעודת כבוד למשק.

    אני מאחל עוד שנים רבות של יצירה ופיתוח, ובעיקר אווירה יותר אוהדת וסבלנית, שותפות יתר גם בהצלחות וגם בכישלונות, כמו בכל עשייה אחרת.

    בתוך יומן יגור