קורט לוי

כידוע לחברים מתקיימת בבית בר-יהודה תערוכת פיסול של קורט לוי. שוחחנו איתו על התערוכה ועל כל הקשור בה.

ובכן, קורט התחיל בפיסול לפני 12 שנה בקירוב. כ 7-8 שנים הוא פיסל בעץ ואחר-כך עבר לגבס, ממנו עשויים גם כל המוצגים של התערוכה הנוכחית. התערוכה האחרונה נתקיימה ביגור לפני שנתיים – גם כן מגבס, אם כי בסגנון אחר. הוא השתתף בכמה תערוכות של ההסתדרות בחיפה.

שאלנו את קורט מדוע עבר מעץ לגבס? האם הוא לא סבור כי העץ הוא "חם" יותר, מאפשר יותר ביטוי? האם העץ לא "פוטוגני" יותר מבחינה אמנותית?

קורט אינו סבור כך. הוא עבר מעץ לגבס מכמה סיבות טכניות. הוא גם חושב שפַּסָל אינו יכול להיות קשור עם חומר אחד בלבד. הוא יכול לבחור לעצמו חומר שמתאים לו ביותר. בזמנו קורט פיסל גם מבטון.

בסביבת חדר האוכל ישנם שני מוצגים: המשפחה, וכן זוג ברווזים. אגב, הגבס אינו סוף פסוק. הוא אמנם כרגע מבטא אותו. הגבס גם מתאים לו כרגע לצורות שהוא יוצר. לכל חומר יש את ההגבלות שלו, כמו שיש לו גם אפשרויות משלו. החום תלוי יותר באמן מאשר בחומר. אבל לפי ביטויו של קורט – הוא אינו חותם קבע על גבס, ויתכן שגם יחזור פעם לעץ או לחומר אחר, אם זה יבטא אותו יותר.

– – –

כל ההכשרה שלו – אומר קורט – מצטמצמת לשנת לימוד, יום אחד בשבוע, אצל הפסל רודי להמן (היה ביגור לפני 30 שנה בערך). בעצם – פיסול לא לומדים, רק את השימוש בחומרים ואופן עיצובם. היתר ניתן לדמיונו וכישרונו של האמן. עשר שנים בחייו של פַּסָל – אין זה זמן ארוך כדי שימצא את עצמו, כדי שיהיה מסוגל לבטא את עצמו, ושישתלט על החומר ולא שהחומר ישתלט עליו.

מתי הוא מפסל? שונה. לפעמים לפני העבודה, אחרי העבודה ובשבתות. לפני זמן ביקרה אצלו הוועדה הבינקיבוצית לאמנות והתרשמה טוב. יש לו סיפוק רב, כי הוא חושב שהוא מתקדם.

יומן יגור, 19.12.1969