נולד 1904
נפטר – חשוון תש"ג, 18.10.1942
כחתף נחת עלינו האסון הגדול. חולה היה יעקב, שכב בחדרו. אך בהקראו לעזרה בענף שהוא הקים ולו התמסר בכל מאודו בשנותיו האחרונות, לא היסס, קם מיד והלך לעזור לחברו בעבודה. בדרכו לשם ובחצותו את הכביש עברה מכונית צבאית ודרסתו.
ח ל ו ץ, איש העלייה השלישית, בן עיירה שנחרבה ותושביה הושמדו בפרעות שהיו באוקראינה בשנים 1918 – 1919. יתום וגלמוד, רבות התענה. כאשר הונף נס העלייה החלוצית, בימים ההם כשצעירי ישראל לעשרות ולמאות שמו נפשם בכפם, הבריחו גבולות והעפילו לעלות ארצה, היה גם הוא עם המעפילים ועלה.
בעלותו נכנס כחבר ל"חבורת העמק". היה בין כובשי עמק יזרעאל, השתתף בהקמת הנקודות הראשונות בו: כפר יחזקאל ובלפוריה. עבד בסלילת כבישים, בייבוש ביצות ובבנייה. בהתאחד "חבורת העמק" עם קיבוץ עין-חרוד היה עם המתאחדים. נשלח על ידי הקיבוץ יחד עם חבריו להניח יסוד לפלוגת פתח-תקוה ולעטרות. עבר אחר-כך לפלוגת הקיבוץ בירושלים והיה בין כובשי האבן ועבודת החיצוב בפלוגה זו. בכל המקומות שהיה בהם הצטיין במסירותו הרבה לעבודה ולמפעל, ובלהט החלוצי שלו. נפצע פעם בעבודה, התרפא וחזר לעבודה ולחיים החלוציים. גם כאן במשקנו המשיך במלוא המרץ ובכל המסירות והלהט להניח נדבכים לבניין משקנו.
נפתל עם חולי ומכאובים, סבל, התענה, התגבר והמשיך.
יעקב יעקב
איום הגורל אשר גזלך מאיתנו בשעה כה קשה לנו, לישוב ולעם כולו.
מי ידע את עומק מסירותך? מי יעריך אותך ומי יתנה את נאמנותך הרבה ללא קץ?
אויה לנו כי שיכלנוך.