שלמה לוינגר
שלמה נולד ב-7 באוגוסט 1916 בעיר קומרום שבצ'כיה. בן למשפחת סוחרים שמצבם החומרי איפשר להם לתת לו חינוך בבית-ספר תיכון. עוד מילדותו נמשך שלמה בכל ליבו לציונות, והוא מצטרף לתנועת "השומר הצעיר".
בשנת 1939 עולה שלמה ארצה בדרך לא דרך של העליה ה"בלתי ליגלית". עם בואו ארצה נכנס הוא לקיבוץ "עוגן", משם הוא עובר לנען, ומנען – אלינו בשנת 1945. בארץ למד שלמה על בוריו את המקצוע של סנדלרות אורטופדית.
בבואו ליגור החל לעבוד בסנדלריה, אולם כבר אז קיננה המחלה בליבו. בשארית כוחותיו היה משרך את דרכו לסנדלריה, לעבודה. לא רצה להכנע, כי אהב את העבודה בכל מאודו ולא היה קץ למצוקת נפשו עת נאלץ להפסיקה. למען הקל עליו סידרו חבריו למקצוע שולחן עבודה בחדרו. ולאחר מכן, עת נדחק למטה,
חיפש ומצא כל מיני עבודות, כי עז, מה עז היה רצונו להביא תועלת לזולת, לחברה. אך הגורל רצה אחרת.
בגלל מחלתו הממושכת לא היה מעורה בחברה, רק מעטים הכירו את רוך נפשו ועדינות ליבו ורק מעטים ידעו מה גדול סבלו, מה רבו מכאוביו ומה עמוק צערו, כי אהב את החיים האיש, מה אהבם! והנה נגזר עליו לבלות את מיטב שנותיו הצעירים על ערש דווי. ברם על אף הכל ידע לשאת את סבלו בשקט נפשי למופת, על אף הכל נמצא החיוך על שפתיו החוורות לילד ולאיש הבא לבקרו, ידע להתאפק ולהתגבר.
רב כאבנו וגדולה עקת נפשנו, הנחמי אחותנו אסתר, בזכרו הטהור שישאר
חרות בליבנו.
