חומה חיות-טבנקין
חומה נולדה בעיר קובל אשר בווהלין. בית ההורים, אלכסנדר-זוסיא וגיטל
חיות, היה רווי רוח חסידות וציונית דתית. אחרי מות האם בקובל, עלה
האב בשלהי 1933 ארצה, חי ונפטר ביגור (1943).
חומה הייתה הבת הצעירה במשפחה. למדה בגימנסיה רוסית בקובל
ובאוניברסיטה בקייב. רוותה מנעוריה ממקורות התרבות הרוסית הכללית
והמהפכנית, ומן האוירה היהודית המסורתית, הציונית שבבית ההורים.
בקייב, כסטודנטית, היא נמנית עם אנשי הקבוצה הציונית-סוציאליסטית
"דרור", שבהדרכת ו. זליקין, ופעילה בהגנה העצמית. משהוטל האיסור
על הפעילות הציונית בברית המועצות, החליטה קבוצת "דרור" לעבור
לפולין, לפעילות בין ההמונים היהודים שם. חומה הייתה פעילה בהעברת
הקבוצה במחתרת, בסוף שנת 1921, מברית-המועצות לפולין.
שם היא המשיכה בפעילותה ב"דרור", ב"החלוץ" וב"החלוץ הצעיר",
שהייתה בין מניחי יסודותיו. חינכה מאות נערים ונערות, מערי פולין
ומעיירותיה, בסניפי "החלוץ הצעיר" ובקיבוצי ההכשרה.
השתתפה בועידות העולמיות של תנועות הנוער החלוציות בדנציג, ושיתפה
פעולה עם משלחת ההסתדרות והקיבוץ המאוחר ל"החלוץ"
בשנות 1924 – 1926, שם נפגשה עם יצחק טבנקין, ומאז עשו דרכם יחד
בחיים ובתנועה.
בשלהי שנת 1929, לאחר מאורעות אב תרפ"ט, עלתה חומה ארצה,
לקיבוץ המאוחד. תחילה נשלחה לקבל הכשרה חקלאית, ועשתה כשנתיים
בחבורת הפועלות בפתח-תקוה. בשנת 1931, כשעל קבוצת החוגים
הצעירה, השוכנת באהלים ובצריפים ליד מעין-חרוד, עובר משבר נפשי
וחברתי חמור, נשלחה חומה עם קבוצת חברים מישובי הקיבוץ להושיט
עזרה וסעד לקבוצה. לאחר שעשתה קרוב לשנה עם חברי החוגים
הגיעה בשלהי 1932 לביתה בקיבוץ המאוחד, לפלוגת יגור.
מאז ועד יומה האחרון חייתה חומה בכל נפשה ומאודה, בנאמנות בלהט
ובמסירות ללא שיור, את חיי ביתה – ישובה יגור, קיבוצה הארצי, תנועתה
עמה וארצה.
ביגור היא עובדת במשתלה, במכבסת-חוץ בחיפה, בשירותים, במזכירות
המשק, הייתה פעילה בהגשמת האיחוד של פלוגת יגור עם משק יגור.
פעמים אחדות כיהנה כמזכירת המשק. לאחר "השבת השחורה",
29 ביוני 1946 עם ההרס שעוללו הקלגסים הבריטיים למשק ועם הגליית
מאות חבריו לעתלית ולרפיח, מתייצבת חומה להגנת המשק מול הצבא
הכובש, ובראש הפעולה לקימום המשק ולביצורו.
למעלה מעשרים שנה מגוייסת חומה לפעולה המרכזית של מזכירות
הקיבוץ. היא פעילה בייחוד בתחומי החברה, התרבות, ומשתתפת בכל
מכלול העשייה של מזכירות הקיבוץ.
כחברה למוסדות המרכזיים של הקיבוץ והמפלגה, השתתפה בכל
הבירורים התנועתיים והפוליטיים המכריעים. משקם המרכז העיוני של
הקיבוץ באפעל, והוא מרתק אליו יותר ויותר את טבנקין, המרצה בו,
נהפך צריפם של חומה וטבנקין באפעל לאכסניית-המגורים של מרבית
ימי השבוע, בעוד ששבתותיה של חומה הן קודש לביתה, ליגור.
חומה יצאה פעמים אחדות בשליחות לחו"ל. ב-1937, אחרי הקונגרס
הציוני, ביקרה בישובי היהודים וב"החלוץ" בפולין. בשובה ארצה, בימי
הפסקת העלייה, הייתה מיוזמי "עלייה ב'", ההעפלה מקיבוצי ההכשרה
החלוציים. ב-1947 השתתפה בסמינר העולמי של "דרור" באיטליה.
ב-1959 השתתפה, עם יצחק טבנקין, בקונגרס היהודי העולמי
בשטוקהולם, וביקרה בברית-המועצות, בצרפת ובאנגליה.
מחלה ממארת הכריעתה. את חדשי חייה האחרונים בילתה בין כתלי
בית-החולים "תל השומר".
ביום שבת י"ב בסיון תשכ"א (27 במאי 1961) נפטרה. למחרת היום
הובאה למנוחת-עולמים באדמת יגור.
על מצבת קברה שלמרגלות הכרמל נחקקה הכתובת:
חברה לאדם ולתנועה
שופעת בינה וחסד
חייה – הקיבוץ.