שמריהו זיידל
שמריהו נולד בשנת 1905 בעיירה פוסטה שברוסיה הלבנה. בגיל חמש הלך ללמוד אצל דודו ב"חדר". מלבד לימודי החומש למדו ב"חדר" גם מקצועות חילוניים.
מלחמת העולם הראשונה חצתה את העיר לשניים, הרוסים מזה והגרמנים מזה. העיר הייתה נתונה בהפגזה ותושביה יצאו מהמסתור רק בשעות הלילה כדי לעשות לביתם. אביו של שמריהו נטל את משפחתו ונדד אל קרוביו בעיירה בצד הגרמני ומשם המשיך בנדודיו עד שנשתקע בעיירה אחרת מתוך תקוה לשוב לביתו עם תום הקרבות. המצב היה קשה. לאט לאט התאוששה המשפחה ושמריהו חידש לימודיו בבית ספר עברי במקום. לאחר שנה החליט אביו לשלחו, יחד עם אחיו, לליטא, ללמוד בישיבה, שם שהה עד תום מלחמת העולם הראשונה. עם תום המלחמה שב לביתו אך שוב נסע לוילנה לסיים לימודיו בישיבה. בימים היה לומד בה ובערבים בבית ספר חילוני.
אותה עת התעוררה התנועה הציונית וכבשה לבבות ברחבי פולין. בעיירתו נוסד סניף "החלוץ" ושמריהו הצטרף אליו והלך להכשרה שם למד את מקצוע הנגרות. בשנת 1924 עלה לארץ ישראל. שמריהו הגיע לחיפה ומשם עלה לירושלים והצטרף ל"גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור". בירושלים עבד בחציבת אבן לבנייה אך כל הזמן שאף לעבור להתיישבות. הפלוגה הירושלמית שמנתה כ-200 חברים ידעה סכסוכים ומחלוקות. שמריהו, עם עוד קבוצת חברים (קבוצת בן לוי) נטשו את הפלוגה והצטרפו ליגור בשנת 1926. המצב בארץ היה קשה באותם הימים, רבים נטשו ושבו לגולה. פועלים וחלוצים הסתובבו בחוסר עבודה. תחילה עבד שמריהו בחטיבת עצים בהר. לאחר מכן בחציבה בחיפה ובבניין. משם עבר לעבוד בבניין בבית. מן הבניין עבר למספוא ומשם לנהגות. שמריהו היה נהג הבית. היה יוצא כל יום עם האוטו הירוק שהפך למושג ומוסד בזכות עצמו, והיה מוביל את תוצרת הבית העירה ומביא את הקניות מן העיר. לעיתים בתנאים קשים ומסוכנים בימי המאורעות והיריות בכבישים.
כל אותן שנים היה פעיל ב"הגנה". בתחילה בפלוגות הלילה של וינגייט בחניתה, ולאחר מכן בקורסים רבים של ה"הגנה", בארגון ה"סליקים" לנשק של היישוב ופעולות ה"רכש" בסביבה. היה עושה ימים כלילות בעבודה חשאית ומסוכנת זו. שמריהו המשיך שנים רבות בנהגות וכשפרש הצטרף ללגין וניהל את מחלקת האריזה.
סיפור חייו של זיידל כפי שתמיד קראנוהו, כסיפור העלייה השלישית וסיפורה של יגור. תמיד היה בין העושים והעומסים בעול. כל ימיו פעיל ונותן כתף ומעל לכל אלה, זיידל של התזמורת עם הטרומבון, וזיידל של המקהלה, וזיידל של השמחה והשירים אל תוך הלילה. וכשהיה שר "אנו נהיה הראשונים" ו"אנו בונים פה נמל" ו"עצי שיטים" הייתה זו שירת חייו. וכמו השירים היפים הכלים אל הבוקר, הלך מעמנו שמריהו זיידל והא חלק מנוף חיינו השרשים והגזע והצמרות גם יחד.