זאב כספי
נולד ב-1905 בעיר שדלץ (פולין), עיר ואם בישראל, שעד מלחמת העולם
השניה היו בה כ-20 אלף יהודים. היתה זו עיר תוססת, בה פעלו זו בצד
זו, תנועות נוער ציוניות וחלוציות ומפלגות פועלים יהודיות לכל גוניהן. כן
הצטיינה העיר בחיי תרבות ערים, בספריות עשירות, מקהלות וחוגים
דרמטיים.
זאב, בן למשפחה פרולטרית, השתלב בחיים התרבותיים והפוליטיים
מנערותו ולאחר גמר בית-הספר הפולני נכנס לפעילות בחוגים הפועליים
הרדיקליים ואף נרדף על כך ע"י השלטונות הריאקציוניים הפולניים. הוא
נאסר וישב במאסר שנים אחדות.
באמצע שנות השלושים הצטרף לתנועת "החלוץ" ולמפלגת "פועלי-ציון"
(צ.ס.) ודבק בהן בלהט האפנייני לו. הוא ראה את מטרת חייו בעליה לארץ
ובהגשמה אישית ולשם כך יצא להכשרה בקיבוץ ע"ש בורוכוב בלודז'.
היה זה גדול הקיבוצים בפולין (למעלה מ-400 חברים) ואחד הקיבוצים
התוססים ביותר מבחינה פוליטית, חברתית ותרבותית (בין השאר פעל שם
גם יצחק קצנלסון). זאב מצא מיד את מקומו בקיבוץ זה, השתתף בארגון
מקהלות ובחוג הדרמטי ובכל הפעולה התרבותית. היה מקובל מאוד
ורבים מחבריו בהכשרה שמרו על קשריהם איתו גם בארץ.
הוא יצא מפולין ערב מלחמת העולם השניה והגיע ארצה על סיפונה של
אניית מעפילים בלתי-ליגלית שהגיעה בהסתר לחוף תל-אביב. מיד עם
בואו נשלח ליגור, כאן נקלט בעבודה וכאן בנה את ביתו והקים משפחה.
במשך התקופה הראשונה שלאחר בואו עבד בעבודת חוץ בבית-חרושת
"נשר" ולאחר מכן גוייס כנוטר למשטרת הישובים העבריים. כשסיים את
תפקידו זה עבר לעבוד בחקלאות (מספוא). טלטולי הדרך וטלטולי חייו,
שהיו לא קלים נתנו בו את אותותיהם וערערו את מצב בריאותו, ולאחר
שנים אחדות של עבודה בשדה נאלץ היה לעבור לעבודה קלה יותר,
וקיבל על עצמו את ניהול מחסן האספקה הקטנה. כאן עבד עד ימיו
האחרונים ממש, עת יצא לבדיקות לבית-החולים.
נפטר בשבת, ד' חשון תשכ"ה והוא בן 59 שנים.