נולדה 1914
נפטרה י"ג תמוז תשמ"ג, 24.6.1983
רבקה נולדה בשנת 1914 בעיירה מלייציץ' שבסביבות ביאליסטוק. אביה, הרב אהרון שמואל תמרת (טאמארס) ז"ל, סופר והוגה דעות הידוע גם בשמו "אחד הרבנים המרגישים", היה אחת הדמויות המקוריות ביותר בסביבתו ובתקופתו. הוא הרבה לפרסם ספרים ומאמרים בעברית, ומקצתם אף ביידיש.
רבקה הייתה הצעירה במשפחה שמנתה שישה בנים ובנות. את השכלתה היסודית קיבלה בבית הספר הפולני במקום, ואת העברית למדה אצל אחותה הבכירה מרים הי"ד. את התנ"ך, משנה וגמרא למדה עוד אצל אביה. אישיותו המוסרית, היא כותבת, הנחתה אותה יותר מכל, בדרך חייה. את לימודיה המשיכה בסמינריון העברי למורים של "תרבות" בגרודנה, אותו סיימה בהצטיינות.
בגיל 13 הצטרפה לתנועת "החלוץ הצעיר". לאחר תקופה של עבודה בקיבוץ הכשרה של "החלוץ" בלוצק, נענתה לבקשת החברים במרכז "החלוץ הצעיר" והצטרפה למרכז בוורשה, בו פעלה ארבע שנים, במזכירות המרכז בארגון העבודה בגלילות ובסניפים, ובהדרכה בסמינרים למדריכים.
בשנת 1937 השתתפה מטעם הרשימה של ארץ ישראל העובדת בקונגרס הציוני ה-20 (קונגרס החלוקה) בציריך. בסופה של אותה תקופה, ב-1938, נתנה את ידה וכוחה לאיחוד התנועות "פרייהייט" ו"החלוץ הצעיר" ולמחרת ועידת האיחוד עלתה לארץ.
בשנים הראשונות לחברותה ביגור עבדה בחקלאות ומלאה תפקידים ציבוריים שונים. הייתה מזכירת המשק בימי מלחמת השחרור, הדריכה בבית ספר טיץ ובחברת "ילדי טהרן".
לאחר שנת השתלמות בסמינר הקיבוצים בתל אביב השתלבה כמורה בבית הספר. אחת עשרה שנים לימדה בכיתות העליונות של בית הספר היסודי ושלוש שנים מהן הייתה מנהלת המוסד.
בשנים תשכ"ב-תשכ"ג למדה לתואר הראשון באוניברסיטת העברית בירושלים, בחוגים לתולדות עם ישראל וספרות, וסיימה את לימודיה בהצטיינות. באותה תקופה כתבה את עבודותיה – "ראשיתה של מפלגת פועלי ציון" ו"תנועה בצמיחתה – 'החלוץ הצעיר' בפולין".
בשנת תשכ"ד חזרה לעבודתה בכיתות ההמשך ולבית הספר המשותף "כרמל זבולון" (שהייתה אחת ממקימיו) כמורה, ובחלק הזמן כמנהלת. תוך כדי עבודתה בבית הספר המשיכה בלימודיה לתואר השני בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטה העברית. לאחר הגשת עבודתה על "תנועת 'דרור' – התפתחותה ברעיון ובמעשה בתקופה שבין פרוץ המלחמה ועד האקציה הגדולה בורשה" – אושרה בקשתה להתקבל כתלמידת מחקר במסלול ישיר לקראת תואר שלישי, בהדרכת פרופ' יהודה באואר. נושא עבודתה היה – "תנועות הנוער החלוציות בפולין הכבושה בידי הנאצים". על עבודתה זו, המקיפה 800 עמודים, עבדה כ-8 שנים.
אחד הגורמים החשובים שדחף את רבקה לעבודה זו, היה גיוסה לבית לוחמי הגטאות, שבו זכתה להערכה ולעידוד חברי בכל שלבי עבודתה. הודות לפעילותה בבית עדות חשוב זה, השלימה את עבודתה ואף הדריכה, הרצתה ומיצתה את החומר הארכיוני הרב הגנוז בו.
רבקה הספיקה עוד להורות שנתיים באוניברסיטת חיפה ושנה ב"ארנים".
הטקס לקבלת התעודה של דוקטור לפילוסופיה, יתקיים בעוד שלושה ימים, על הר-הצופים בירושלים. רצה הגורל שלא תזכה להשתתף בו.
נסיבות מותה היו אכזריות. רק נחמה אחת נשארה לנו: הבית שהשאירה בישובנו, והמצבה הצנועה שהציבה, בחיבורה האחרון, לתנועה שגידלה וחינכה אותנו ואשר תקרין מאורה גם על בנינו ונכדינו.