רחל פונדיק

רחל שלושים לפטירתה

כמה מילות תודה על מה שהיית בשבילי ועל מה שנתת לי במשך 25 השנים שאנו מכירות:

תודה על קבלתי לתוך משפחתך, ולתוך ליבך מהיום הראשון, בלי לשאול שאלות, בלי לדרוש דבר.

תודה על טיפולך המסור בכל פעם שחליתי.

תודה על עזרתך בתהליך הלא פשוט של התרגלות לשפה אחרת, לתרבות אחרת ולחיי קיבוץ.

תודה שלימדת אותי על חייך בליטא, על הציונות וההיסטוריה של ביתי הנוסף – יגור.

תודה על יחסך החם והאוהב גם לאחר שלא הייתי בת משפחה רשמית.

תודה על תמיכתך בכל צעד, בכל מהלך שעשיתי – ביגור ובעבודתי ובאורנים.

תודה על קבלתך כסבתא לכל דבר את ילדי הקטנים.

תודה על שלימדת אותי שיופי אישי ואופי אצילי – לא קשור לגיל.

תודה על כוס קפה, עוגות נהדרות ושיחות נפש כל יום שישי.

תודה מאמי בנורווגיה, שלקחת על עצמך להיות אמי כאן בישראל.

תודה שעזרת לי להצמיח שורשים כאן ביגור.

תודה שאִפשרת לי להרגיש געגועים וכאב גם בישראל – זה מחזק את השורשים.

קשה לי בלעדייך, קשה לנווה ולרועי בלי סבתא. ה"חלל" שנשאר אחרייך גדול ובתוכנו תחושת ריקנות שלא מרפה.

קארי

יומן ליום השלושים

29.12.1995

***

סבתא של ויגוואם

סבתא שתמיד מדדתי האם כבר עברתי אותה בגובה.

סבתא של פיג'מות מבתי-ילדים ביגור.

סבתא של אוכל טעים.

סבתא שקראה באנגלית עד לרגע האחרון – מדהים.

סבתא שתמיד היו לה קצף-אמבט, סבון וכו' במגירה – מטובופלסט.

סבתא עם שמפו ריבה.

סבתא עם שיער ארוך-ארוך, לבן כמו הר שלג.

סבתא עם הרי ממתקים שתמיד נשלחו איתנו הביתה.

סבתא שסיפרה לי הרבה סיפורים מן העבר.

סבתא שרק לא מזמן הסתכלתי איתה באלבומים של אמא, יעקב, אליעזר ויוסי,

וראיתי את האושר האימהי מתפרץ בסיפורים על אמא והדודים.

סבתא שהיה מאוד קשה לשמוע שהיא לא מרגישה כבר כל-כך טוב.

סבתא שבחודשים האחרונים פשוט הפכה להיות בית שני בשבילי.

סבתא ששאלה, התעניינה, הקשיבה וידעה מה להגיד!

סבתא שהיא קטנה וחמודה,

סבתא שלא הספקתי לראות סובלת במיטה בבית החולים,

סבתא שלא הספקתי להגיע להלוויה שלה,

סבתא שנפרדתי ממנה בדמעות ופרחים.

סבתא שחיכתה לנו תמיד בחלון, ואת המבט הזה שלה אני לא אשכח

וכל פעם שאגיע ליגור אציץ לראות אותה בחלון

והיא כבר לא תהיה שם…

סבתא שהיתה איתי ובשבילי המון.

אוהבת ותמיד תמיד אזכור

מרי

יומן ליום השלושים

29.12.1995