צפורה רכבי

צפורה רכבי-כהן

נולדה: 1.12.1913
נפטרה: 5.11.2009

צפורה נולדה בעיירה וילקובישקי ליד העיר קניגסברג בליטא. להוריה, אפרים ולאה, היה בית חרושת לממתקים. בוילקובישקי רכשה השכלה תיכונית בגימנסיה והיתה חברה בתנועת נוער חלוצית.
בשנת 1936, בהיותה בת 23, עלתה לארץ ישראל, ישר ליגור, בסיוע בן-דודה יונה קלמנטינובסקי ז"ל, שהיה חבר יגור. היא הותירה בביתה את הוריה ואת אחותה הבוגרת, שהיתה כבר נשואה ואם לילדה קטנה. המשפחה נספתה בשואה.
בשנת 1942 פגשה ביגור את אהרון רכבי, שהגיע קודם לכן, ב-1934, לירושלים. אחרי היכרות קצרה נישאו אהרון וצפורה. ביגור נולדו ילדיהם עודד ואהובה.
צפורה היתה אשה חרוצה, נאמנה לרעיון הקיבוצי. אשה קטנה, אך חזקה ובריאה כל שנותיה. עבדה בגן-הירק, בבית החרושת לגין, ולבסוף בטובופלסט עד גיל 75. בהיותה עובדת אחרונה ומסורה בלגין צילמו אותה לבטאון קיבוצי תחת הכותרת "המוהיקנית האחרונה".
בתקופת עבודתה בלגין היתה צפורה יושבת בבית, או "החדר" כפי שקראנו לזה, בערבים, מקפלת תחבושות לעזרה ראשונה, ומארגנת ארגז רפואי עבור עובדי בית החרושת.
אחר הצהריים, בתום יום עבודה מלא, נהגה לעבוד בגינה הפרטית הסמוכה לביתה. העיסוק בגינה גרם לה שקט ומנוחה. את הפרחים אהבה לקטוף ולשים בצנצנת בביתה הצנוע. פרחים תמיד היו בבית, קלות, אמרילוס אדום בוהק, אירוסים וורדים.
אשה ענווה, בריאה וחזקה, ללא תלונות עבדה בביתה הקיבוצי, ושופעת אהבה התהלכה בחיק משפחתה.
צפורה הותירה אחריה שני ילדים, שישה נכדים ושבעה נינים.

יהי זכרה בליבנו.