יהודה קול
נולד: 15.6.1913
נפטר: 10.8.1989
יהודה נולד בשנת 1913 ברוסיה הלבנה. במלחמת העולם הראשונה נודדת כל המשפחה, על שמונת ילדיה, עם זרם הפליטים, מאזור הקרבות אל תוך פולניה. המחסור במזון וקורת-גג מביא עימו מחלות שונות, והאב נפטר מטיפוס ומשאיר את האם, טובה, לגידול הילדים ולפרנסה. הבן הבכור עולה לישראל ושולח למשפחה לירה א"י מדי חודש. הבנים הבוגרים האחרים יוצאים לעבודה.
בשנת 1925, בעזרת האח הבכור, עולה כל המשפחה לארץ ומתיישבת בחדרה. כאן מתפתחת נגריה ומסתעפת ויהודה, כילד, מתנסה בעבודות נגרות שונות. כנער, בבי"ס תיכון לומד בחיפה, ולאחר מכן לומד מספר שלבים בארכיטקטורה בביה"ס מונטיפיורי בתל אביב.
מגיל צעיר היתה בבית זיקה ל"פועלי ציון" והעליה לארץ היתה הגשמת מאווים מובנים מאליהם כחלק מהחינוך לציונות. יהודה היה מדגיש בסיפוריו לנכדים שבבית לא חגגו את הבר-מצוה בטקס דתי, והביטוי לבגרות היה קבלת אקדח בגיל 13, ובכך זכו כל האחים.
משנת 1932 התנדב יהודה ל"הגנה". לפרנסתו עבד כנהג משאית. הכיר את חייקה והצטרף אליה ליגור. בשנים שלפני קום המדינה היה יהודה, כנהג משאית, שותף ברוב העליות על הקרקע, מחניתה ועד ניר דוד, מוביל ציוד בסיסי לישובים החדשים וכן נשק ותחמושת. רוב הנסיעות התרחשו בלילות, כדי להסתתר מעיניהן הבולשות של הבריטים.
בשנת 1940 מתגייס יהודה לצבא הבריטי ונשלח לפלוגות התובלה, והוא מראשוני המתנדבים. כ-6 שנים שרת והשתתף בקרבות אל-עלמין במדבר המערבי וכן בקרבות באיטליה. קשה מהמלחמה עצמה היה המפגש עם אירופה הכבושה בתום המלחמה. כאחראי על התחבורה ביחידת התובלה טיפל יהודה רבות גם בהובלת עולים לאניות שחיכו להם ברציפים מאולתרים.
זמן קצר לאחר חזרתו הביתה היתה ה"שבת השחורה" ויהודה נלקח עם כל חברי יגור ללטרון, אך שוחרר מיד, כמחווה של הבריטים על שרותו אותם במלחמת העולם.
בשנת 1947 הצטרף לשורות "אגד" ועבד בחברה כ-32 שנים, עד ליציאתו לפנסיה, וכוחו במותניו. יהודה חיפש תעסוקה אשר תענה על צרכים במשק וגם תיתן לו סיפוק יצירתי. וכך סגר מעגל חיים, שהחל בהתרוצצותו בנגרית אחיו כילד קטן ונסתיים בעבודות יצירה שונות מעשי ידיו, כמו: בתי בובות גדולים, מגדלים פורחים באויר העומדים בחצרות הגנים וכן מתקני משחקים אחרים. בחצר יגור מעטרות אדניות עץ רבות את סיפי חלונות הבתים, וכל אלה יהיו עדות לדמיון יוצר ולעמלנות אשר אפיינו את יהודה.
ליהודה וחייקה ארבעה ילדים שמהם זכו ל-11 נכדים. ובפיהם פסוק "סבא קול – כל יכול", ביטוי גאוה על הסבא המיוחד בו זכו.
התרגלנו לראותך יהודה משוטט ברכבך בשבילי המשק, מועמס גזרי עץ או עבודות גמורות כדי לפזרן בבתים, רואה מרחוק מישהו "מבין עניין" – עוצר אותו ומספר בדיחה עסיסית או סיפור קוריוז מהעבר. בדרך כלל היה קשור לאקטואליה, בודק אם הבנת את החידוד וממשיך לנסוע. ליד הבית בו עבד יהודה נותר מתקן ארוך ועליו מונחים חלקים שונים שחיכו להקצעה ולהרכבה. אלה הן 10 המריצות האחרונות שיהודה הכין לילדי הגנים, שגעון נוסף… שלא סיימו.
נזכרך לברכה בתוכנו!
