ליבר קיגל
נולד: 22.7.1901
נפטר: 11.2.1986
ליבר קיגל בן יעקב וצפורה, נולד באוקראינה בעיירה קלינובקה, ליד אודיסה בשנת 1901, למשפחה אשר האב היה רוב שנותיו ראש הקהילה היהודית שם. למד ב"חדר" ובבית-ספר רוסי, כך שליד השפה הרוסית דיבר עברית
חפשי כבר מילדות. כדי להמשיך בלימודיו התפרנס ממתן שעורי-עזר לילדים אחרים, חלקם גדולים ממנו. עבר בהצלחה את בחינות הכניסה הקשות לטכניון באודיסה והחל בלימודיו שם, אך עם מותה של אמו החליט להפסיק לימודיו ולעלות מיד ארצה, יחידי ממשפחתו. יצא לשנת הכשרה מקצועית ולמד נגרות אשר תשמש אותו בארץ.
בשנת 1922 עלה ארצה והצטרף לקבוצה אשר נקראה "חבורת העמק", שהתאחדה יותר מאוחר עם קיבוץ עין-חרוד בימיו הראשונים, ושם הכיר את דבורה אשתו איתה הגיע ליגור ב-1926 ונולדו ילדיהם איה ומיכה.
בתקופת שהותו בעמק יזרעאל עזר לו מקצוע הנגרות, אשר למד בהכשרה בפולין, להשתלבות מהירה ויעילה כצרכי הזמן, וכך עבד מספר שנים בבניית הגגות הראשונים של מושב בלפוריה ובהקמת מבנים ורפתות
בכפר-יחזקאל.
עבודתו הראשונה למחרת בואו ליגור הייתה הקמת לול הבטון הראשון של יגור.
בשנות ה-40 נפגע קשה בגבו, נאלץ לעזוב את הנגרות והחל לעבוד בהנהלת-החשבונות של המשק ואף עסק בריכוזו במשך שנים. יציאתו הפיזית מפעילות לא פגעה באיכפתיות ובמסירות שלו לענייני המשק, והיה מלווה בעניין רב את מצבו הכלכלי דרך עולם המספרים ודפי החשבונות, אשר בהם עסק עד יומו האחרון.
למרות אלמנותו המוקדמת זכה קיגל בידידות עמוקה ורבת שנים עם חברתו רות, אשר ביחד הפכו את ביתם לבית חם הומה בנים, נכדים ונין, עמם יצר קשר של סיפורים והומור והיה להם לעזר ועצה.
נזכרו לברכה בתוכנו.
