נולד 1911
נפטר י"ט בכסליו תשמ"ג, 5.12.1982
יצחק נולד בעיירה קוסוב פילסקי למשפחת פועלים חסידית. אביו נלקח אל המלחמה בשנת 1914, ממנה לא שב. יצחק נתייתם בגיל צעיר ואמו מצאה, אך בדוחק, פרנסה למחיית המשפחה. לא אחת ידעו חרפת רעב ועוני.
את השכלתו רכש תחילה ב"חדר" ולאחר מכן בבית ספר עברי שבעיירה, שם רכש את השפה העברית. משם עבר ללמוד בישיבה. לאחר מכן למד יצחק את מקצוע התפירה ממנו התפרנס.
מתוך אמונה ברעיון הציוני ולחץ השכנים, אשר התנכלו ליהודים ופרעו בהם, הצטרף יצחק לתנועת הנוער הציונית "פרייהייט" ולאחר מכן ל"החלוץ".
בשנת 1935 יצא לקיבוץ ההכשרה בבילסק-פודולסק, על יד ביאליסטוק, שם עסק במקצועו – תפרות, ואף נבחר למזכיר ההכשרה בגלל שליטתו בעברית. מקיבוץ ההכשרה עבר לווילנה וגם שם חזה על בשרו את ההתנכלות ליהודים, ואז גמלה בליבו ההחלטה לעלות לארץ ישראל.
בשנת 1939 הגיע יצחק באניה "אוטראטו" – מאניות המוסד לעליה ב', לחוף שפיים. בתחילה היה בקיבוץ רמת רחל ועבד בים המלח. לאחר שנתיים עבר ליגור, כאן הקים את משפחתו ונולדו ילדיו.
עבד בדיר ולאחר מכן במכולת בימים הקשים של תקופת הצנע. לאחר מכן עבד עוד שנים רבות בלגין עד שנפל למשכב.
יצחק סיכם לאחרונה את יובל חייו ביגור במילים אלו:
"נולדתי למשפחה פרולטרית. חונכתי בתנועת הנוער כפרולטר וכך המשכתי את דרכי שלא היתה קלה…
למרות כל המלחמות, השנים הקשות וילדות קשה, יצאתי לדרך המלך בראש מורם ובגאווה שהקיבוץ הוא ביתי, אשר נתן לי את הזכות לחיות כשווה עם שווים".
יצחק היה איש טוב, שנון, בעל חוש הומור דק, אשר ינק את השראתו ממסורת ישראל והתנועה החסידית וחי באהבה ובאמונה גדולה בביתו יגור.
יהי זכרו ברוך.