נולד – 1904
נפטר – כ"ו בסיוון תשמ"ז, 23.6.1987
צבי נולד בוורשה למשפחה דתית ציונית. למד בבית-ספר תיכוני למסחר בפולין, מסלול שזנח כשהחליט להצטרף לתנועת "החלוץ". בשנת 1922 עלה לישראל, עבד כפועל בניין בתל אביב, הגיע לעין חרוד וממנה נשלח לעזרה ליגור, אליה הצטרף בשנת 1926.
במשך עשרות שנים עבד במטעים, עד שמטעמי בריאות עבר לעבוד בטובופלסט.
צבי היה פעיל בשטחי חיים שונים: כמורה-מדריך בחברות נוער גוייס לוועדת הנוער של מזכירות הקיבוץ. בתום מלחמת העולם השניה נשלח ע"י הסוכנות היהודית לאיטליה להדרכה ולהוראת היסטוריה יהודית ועברית במחנות העקורים המיועדים לעליה לארץ.
מלחמתו העיקשת בעד עבודה עצמית וכנגד העבודה השכירה בקיבוץ זכורה לחברים בסידרת הדיונים שנערכה באסיפות המשק בנושא זה.
היה פעיל בוועדת תרבות, שותף ליהודה שרת ז"ל בעריכת מסכות לארועים שונים, בעיקר בבחירת חומר, ניסוחו וחיבורו, דבר שהשתקף בתכנים של החלק האקטואלי בהגדת הפסח היגורית.
קול הטנור של צבי נישא במשך שנים במקהלה המקומית.
לזכרה של רבקה רעייתו הוציא צבי ספר בשם "פֶרֶט" – ספר באורים בשולי מקרא בו הוכיח ידע רב בספרות, בלשנות, תלמוד ויכולת העמקה בחומר מחקרי-עיוני.
מן החולמים, החולמים העירניים בבחינת המלאים כיסופים לחיים של טעם, של נאמנות לעבודה מעבר לנדרש, כיסופים לחיים אידאיים של הגשמת מטרות חיים שהציב לו.
איש הבירורים הרציניים, אמת ויושר דרכו, והכל מתוך חומרה.
רִיב לַאדם עִם הֱחַיים
אִישׁ-אִישׁ רָב לְבָדוֹ רִיבוֹ
בַּנִצָחוֹן, בַּכִּשָׁלוֹן –
אִישׁ לְנָפְשׁוֹ וּלְנתִיבוֹ.
(שטינברג)
יהי זכרו ברוך.