מרדכי שולנר
נולד: 1.1912
נפטר: 30.9.1986
מוטל נולד בכפר ליד העיירה רוקיטנו אשר בפולין. למד ב"חדר" ורכש את השפה העברית על בוריה, עובדה אשר עזרה לו יותר מאוחר בקליטה מהירה ביגור, בחברה ובעבודה.
מלחמת העולם הפגישה אותו עם מאורעות המלחמה, פרידה מהמשפחה, חיי נדודים ומסתור ביערות פולין. התחברותו לקבוצת פרטיזנים מצאה אותו עומד בראש קבוצה אשר היתה פעילה נגד כלי תחבורה של הגרמנים, בפיצוץ כבישים ומסילות רכבת. אל חבורת הפרטיזנים של מוטל הצטרפה רחל, לאחר ששכלה את משפחתה וטיפלה באביה הקשיש, ביער, עד פטירתו. במו ידיה כרתה לו קבר בשלג ופנתה להמשך נדודיה, לחפש קבוצת יהודים פרטיזנים כדי להישרד. מוטל הפך למשענתה עד יומה האחרון.
בעליה בלתי ליגלית באניה "שבתאי ליז'ינסקי" הגיעו לחוף פלמחים, נתפסו ע"י הבריטים ונשלחו לקפריסין. בגלל ידיעתו של מוטל את השפה העברית הציג עצמו כלפי הבריטים כישראלי, ולא כעולה חדש, וכך הקדים את בואם לישראל. ביגור – נולדו בניהם יצחק ועמוס.
מוטל עבד בפחחיה שהפכה אחר כך ללגין, והיה בה מנהל עבודת הייצור. השקיע בעבודה זאת כבכל עבודות אחרות את כל נפשו בחריצות ומסירות אין קץ. בהיותו איש עקרונות ועקשן ללא פשרות, הגיע לפעמים לחילוקי דעות קשים, אשר היקשו על מקום העבודה להנות מכל כישוריו ומסירותו.
הדבר הבולט אצל מוטל היה טוב לבו, הרבה מעבר לתחום המשפחתי, רצון לעזור ולהעניק בלי גבול ולעשות הכל על הצד הטוב ביותר.
מוטל, אדם אשר היה בו צורך מיוחד להקדיש עצמו למשהו, אם לעבודה – בשעות ללא גבול, ואם לרחל בטיפול מסור בשנות מחלתה – התהלך לעיתים בחוסר סיפוק ותסכול מבחינת ניצול יכולתו.
ביתם של רחל ומוטל היה בית שני ומפלט חם לנכדים בשעות של רצון לפרוש מחברת האחים הקטנים.
מסירותו וקנאותו לדבר – ישארו בליבנו כסמל ערכי, וזאת עם ההומור הטוב בו פגש אותנו בשבילי יגור.
יהי זכרו ברוך.