חביבה שטראוס

אמא. מילה שמכילה עולם ומלואו, ואולי המילה היקרה ביותר בעולם. אותה אמא שאוהבת ללא גבול, מסורה ודואגת, כואבת כשכואב לך ומאושרת כשטוב לך. אמא שאין באהבתה ובמסירותה שום טיפת אנוכיות, ולפעמים נדמה לך שהיא קיימת רק בשביל לאהוב אותך. ואת תוהה, כיצד יכולה נשמה אחת להכיל כל-כך הרבה אהבה.

זאת בדיוק אמא שלי.

העבודה היתה אצלך ערך עליון, כמו גם אהבת הזולת והאופטימיות הרבה שניחנת בה. ידידים רבים היו לך, ואת זאת אני זוכרת משחר נעורי. רבים מידידיך, שחלקם גם היו עימך בהכשרה, ידעו לספר עד כמה דומיננטית היית שם בחיי החברה ועד כמה אהבו אותך. ואין זה פלא, שכן אוהבת אדם באשר הוא אדם היית.

ובזה היה כוחך.

כל-כך מוכשרת ואינטלקטואלית, אך לעולם לא היית מתנשאת. אהבת לצטט את פושקין. דיברת בכאב, חיוך ואהבה על הסופר שלום עליכם, וגם התמצאת היטב בכל הקורה בתרבות של ימינו אנו.

קיבלת בבית בו נולדת חינוך כל-כך טוב, שכלל בעיקרו נימוס, כבוד ודרך-ארץ לזולת, וזאת השתדלת להעביר אלינו. כל-כך גאה הייתי תמיד בחינוך הנפלא שלך.

בכל מקום שהיית השתדלת שלא ליפול למעמסה או להדאיג אחרים, גם אם לפעמים היה לך מאוד קשה.

זוכרת אני, כשסעדתי אותך בבית החולים, כיצד ניגשו אלי האחיות ואמרו: גברת פיילר, אמא שלך שייכת ל"דור הנפילים" שלא יקום אחריו דור כזה.

ואותן בדיחות נפלאות שלך, בדיחות חכמות, שסופרו חציין בעברית ואילו העוקץ המסיים היה ביידיש, כי בעברית זה לא נשמע אותו הדבר… וכמובן אהבתך הגדולה לילדים. הו… כמה אהבת ילדים.

אמא יקרה ואהובה – קשה הפרידה, אך תמיד תהיי בלבי ואורך יאיר את אורי.

שלך באהבה

חנה

יומן ליום השלושים

30 ביוני 1995

אמא, נזכור אותך לעד כאדם וכאשה בעלת מטענים ועוצמה רגשית מאוד מאוד חזקים וחמים. בראש ובראשונה את אהבתך אלינו, שהיתה מדהימה בעוצמתה. ואכן, המושג של אמא המוכנה לעשות הכל, הכל ויותר! ולא חשוב הקורבן! את היית סמל.

בעלת חום אנושי ונפשי טעון ומיוחד במינו, אשר לא פעם היקשה עליך ועלינו וסביבתנו, אך תמיד ליווית אותנו בדאגה ובאהבה אין קץ. וכשהיה צריך לטפל בנו, במחלות, מצוקות והתמודדויות, תמיד היית שם, מוכנה לכול. ובחום האנושי והנפשי שלך נוכל להשתמש לכמה תקופות חיים, ועוד יישאר.

תנוחי סוף סוף על משכבך בשלום ובשלווה.

באהבה מבנך, יצחק.

יומן ליום השלושים

30 ביוני 1995

חביבה היתה סבתא אוהבת וחביבה, ומכאן כנראה גם בא שמה.

היא אהבה אנשים ואנשים אהבו אותה.

בלבי ובלב בני היא תישאר תמיד.

אנה

יומן ליום השלושים

30 ביוני 1995