אריה שוחט
נולד: 6.1904
נפטר: 14.1.1981
אריה נולד בקרמניץ שעל גבול רוסיה פולין. אמו נפטרה בילדותו ואביו היגר לאמריקה, כך שאריה גדל אצל סבו ששימש כרב, שוחט ומורה בעיירה. בשנת 1926 הצטרף אריה להכשרת קלוסובה שם עבד במחצבה ובזמנו הפנוי עשה נעליים מגומי של צמיגים לאנשי ההכשרה. כבר בקיבוץ ההכשרה התבלטה נטייתו לעזור לזולת ובפי כולם הוא כונה "טָאטֶע" (אבא).
לאחר שלוש שנות שהות בהכשרה עלה אריה בשנת 1929 לארץ, עם גרעין שמטרתו הקמת קיבוץ עירוני שיבנה את נמל חיפה. באותה שנה הצטרפו הקלוסובאים הצעירים לקבוצת אחוה הותיקה ואריה הקים את ביתו ביגור.
במשק היה חבר בקבוצת הבניין שעבדה בעיר, ועל רקע קשיי תחבורה בין יגור לחיפה קיבל על עצמו לנהוג את ה"ריאו" – אוטובוס סגור של 12 מקומות ישיבה, שנקנה במטרה להוביל את הפועלים מהפלוגה ביגור לעבודות בחיפה. כאן התחיל מסלול עבודתו כנהג ב"קשר", "שחר" ו"אגד".
שנות עבודתו הראשונות כנהג היו רצופות מאבקים על רקע הזכות להסיע נוסעים. בתקופת המאורעות התנכלו הערבים קשות לתחבורה. נקודות התורפה היו ואדי רושמייה, חליסה, בלאד-א-שייך, קרית חרושת, אלרואי ויקנעם. יום יום הותקפו האוטובוסים במטחי יריות מכוונות היטב. היו גם אבידות, אך הקשר לא הופסק. אריה ראה בעבודתו שליחות והמשיך מדי בוקר לצאת עם האוטובוס.
בימי המאבק ומלחמת השחרור המשיך אריה בעבודתו כנהג ולאחר הקמת "אגד" ראה עצמו כאדם מגשים ומאמין שהחפיפה של חבר קיבוץ וחבר קואופרטיב היא דרך חיים ועיסוק הולם.
אריה היה אדם שלם עם מעשיו ומחשבותיו, ומעל לכל הרצון לעזור לזולת. יכולת ההקשבה והשיחה עם חבר היתה טבועה בנפשו. חזקה היתה בו האמונה שבדרך חייו הוא מגשים את האידיאה הקיבוצית. יגור היתה ביתו ובה דבק עד יומו האחרון.
כשקשתה עליו מחלתו והוצע לו להצטרף לבנו מחוץ ליגור לא אווה לשמוע. כאן החל וכאן גמר את מפעל חייו.
יהי זכרו ברוך.
