נתן שפיגלר

נתן שפיגלר

נולד: 25.3.1933
נפטר: 11.4.1979
שם האב: ברוך
שם האם: עמליה

נתן בן מלכה וברוך נולד ברומניה. דרכו בחיים לא היתה סוגה בשושנים. בהיותו ילד פרצה מלחמת העולם השניה והוא חש בשואה הנוראה, עם עקירת בני משפחתו כפליטים. הוא סבל חרפת רעב וצריך היה ללחום על חייו הצעירים, המטולטלים כל רגע בין חיים ומוות. ילד – וכבר מבוגר. ילד – וכתפיו החלשות עמוסות לעייפה יסורים, עלבונות, פחד וגם גבורה. כל צעד ושעל צריך היה להיות מתוכנן ומדוד, שחס ושלום לא ייכשל ולא יפול חלל תחת מגפיהם המסומרות של הנאצים.
עלה ארצה בשנת 1947. שהה בקיבוץ עין שמר במשך שנתים ושם למד. כשעבר העירה, המשיך ללמוד בערבים בבית הפקיד בחיפה. בשנת 1951 התחיל לעבוד בדואר, מזה כ-23 שנים במינהל שירותי הטלפון בחיפה.
ליגור הגיע נתן בשנת 1970, שעה שהקים כאן את ביתו בנישואיו לנעמי. ביגור זכה נתן למלאות של חיי משפחה, בהוולד לו בניו נעם ונדב.
בערב פסח בגד בו ליבו והוא נפטר בדרכו הביתה בשובו מן העבודה.

נלקח מאיתנו אדם צעיר במלוא כוחו. אוהב חיים היה ובעל חוש הומור. למרות שהיתה בו מידת מה של חשדנות כלפי הזולת – עקב מצוקת הילדות שלו – ידע להתחבר עם אנשים שהבינו לרוחו וגילו כלפיו פנים שוחקות וקצת חיבה. היה בו מטוב הלב. מוכן היה בכל עת להגיש סעד ועזרה לאנשים קרובים וחברים שליבו מצא אליהם נתיב. חבריו לעבודה מעידים עליו כי עזר לנכים, למתקשים ולאנשים מבוגרים. גילה מסירות רבה לביצוע העבודה המוטלת עליו ושאף למלא אותה בשלמות המרבית.
נתן היה אבא ובעל מסור. כל זמנו הפנוי היה קודש לילדים. מדי בוקר, בהגיעו לעבודה, ראשית שיחתו היתה על נעם ונדב. המשפחה עמדה בראש דאגותיו. בלטה אצלו אהבת ילדים בכלל.

בחטף נלקח מאיתנו.

יהא זכרו לברכה בתוכנו.