חנה בוריצר
חנה נולדה בשנת 1908 בפולין וגדלה בבית מסורתי למשפחה בת ארבעה ילדים. להוריה הייתה חנות ממתקים מעל הבית.
במלחמת העולם הראשונה התגייס האב לצבא האוסטרי ונטל חלק במלחמה. האם ברחה עם ארבעת הילדים להונגריה, כדי להסתתר מאימת המלחמה. עם תום המלחמה השתחרר האב מן הצבא והמשפחה חזרה לביתה. האב חלה בשחפת ונפטר ממחלתו. כאשר מלאו לחנה ארבע-עשרה שנים נסעה לקרקוב ולמדה שם תפירה.
חנה פגשה את יעקב בשנת 1934 בפולין. הם תכננו להינשא בגרמניה אולם הדבר נבצר מהם, מעצם היותם יהודים. הם נישאו בעיירה שטורובה ועלו לארץ בדצמבר 1935, והגיעו ישר ליגור. ביגור נולדו ארבעת ילדיהם: ניצה, הדסה, אבינועם ויצחק.
חנה השתלבה במשק בעבודה בטיפול בתינוקות, בתפירה, בבישול ומאוחר יותר שימשה במטפלת בבית-הספר. בשנת 1963 עברה חנה קורס בישול מיוחד במלון "השרון", שהכשיר אותה לעבוד במטבח של בית הכנסת הישן. המתפרה הייתה תחנתה הבאה, בה התמידה במשך שנים רבות, עד אשר נאלצה לפרוש בגלל סיבות רפואיות. מאז ועד יומה האחרון עבדה ברקמה יצירתית ב"אגרטל".
במשך השנים האחרונות לא זנחה חנה את אהבת הקריאה, למרות כהות עיניה. חנה אהבה גם פרחים, אשר תמיד היו בנמצא בדירתה הצנועה.
עם הזמן נוספו למשפחה נכדים ונינים ואת כולם אהבה לפנק. בשנים 1981 ו-1987 איבדו חנה ויעקב שניים מבכורי נכדיהם בנסיבות טרגיות. למרות זאת לא איבדה חנה את שמחת החיים שלה. בסופי שבוע ובחגים שימשה דירתם של חנה ויעקב מרכז למפגשים, שהיו מלאים תדיר בקולות של מבקרים, ידידים וילדים.
חנה נפרדה מעימנו כשם שחיה, עם זר פרחי ערב-שבת בידיה ומוקפת באהבת משפחתה.
