יוסי זיידל
יוסי זיידל, נולד בשנת 1937 ביגור. בן לפרידה ושמריהו, אח לשלומית ורוחיק.
כל ילדותו וחייו הבוגרים עשה יוסי ביגור, בה שזור סיפור חייו.
בסיום שנות בית הספר ביגור התגייס יוסי לסיירת גולני. תקופת הצבא הייתה משמעותית ומעצבת עבורו וסיפוריו מתקופה זאת היו רבים ומרתקים. כאיש מילואים, לקח חלק במלחמת ששת הימים, עת שלחם עם סיירת שריון בעמק דותן ואף השתתף במלחמת יום הכיפורים.
את פרק העבודה ביגור החל יוסי בענף הפלחה. לאחר מספר שנים הוא פנה לקו הייצור בלגין והיה שותף בהפעלת קו הלחמה חדש. בשנת 1966 הוא יצא עם עוד שני חברים להבאת קו הייצור הראשון לטובופלסט. במשך 4 חודשים הוא שהה בצרפת בכדי ללמוד את טכנולוגיית השפופרות.
יוסי סיפר בגאווה על חלקו בהקמת התעשייה ביגור.
לאחר כ- 10 שנים סיים יוסי את עבודתו בטובופלסט והצטרף למוסך. לאורך השנים ידע לומר כי המוסך שילב עבורו את התחביב ואת העבודה יחדיו. המוסך הפך עבורו לבית שני ויוסי היה חלק מענף הרכב ממש עד לסיום עבודתו בקיבוץ ויציאתו לפנסיה.
יוסי חש קשר מיוחד ליגור, אפשר לראות זאת מדבריו שפורסמו בעלון הקיבוץ: " הדור השני יצר ובנה את יגור כמו שהיא, בחקלאות בתעשייה בחינוך. הוא ביסס ופיתח ומימש את מה שההורים חלמו והתחילו. היו גיוסים ביום ובלילה ובשבתות, אנשים התגייסו. היה מיוחד. המאמץ המשותף הבלתי פוסק נתן טעם לחיים. הרגשת שאתה תורם ועושה. גדלנו בתוך רוח גדולה."
את נורית הכיר יוסי בין שבילי הקיבוץ, בתום שירותו הצבאי. יוסי ונורית נישאים בשנת 1962 ובסוף אותה שנה נולד בנם הבכור גיל. בהמשך נולדים למשפחה תומר, דותן, ליבי ונועם.
חיי המשפחה וחייו האישיים מלווים היו בשגרת עבודתו ובתחום שכה אהב: עיסוק בכל עולם הרכב. תיקונים, מוסכים, טיולים ועוד.
יוסי היה אבא אוהב ומסור! כל החלטה של מי מילדיו, אישית ומקצועית, זכתה לתמיכה וגאווה מצידו ואמון מלא שכך צריך להיות. על חייו לצד נורית ידע תמיד לברך, "רית" היה קורא לה ורבות לאורך מסלולם המשותף חזר וציין כמה בר מזל הוא שזכה בה.
בדיוק לפני עשרים שנה נולד נכדו הראשון, איתי. במהלך השנים נולדו ליוסי ונורית 11 נכדים. יוסי אהב את נכדיו והם החזירו לו באהבתם ובקשר שיצרו איתו.
בשנותיו האחרונות כאשר המגבלות הפיזיות כבר ניכרו, ידע לנתב את עשייתו לעשייה בתחום רישוי הרכב והיה לעזר רב עבור מי שביקש, באמצעות קשריו ברשות הרישוי.
ובנוסף למרות כל הקשיים הפיזיים לא וויתר על השחייה בבריכה יום יום במשך שנים ארוכות.
לצד אהבתו לקיבוץ ולבית לא חסך את דעתו על האידיאולוגיה הקיבוצית שלדבריו כבר שנים רבות "פשטה את הרגל" בקולו החזק הרעים והביע את דעותיו בדבר השינוי הנדרש בכדי לשמור על קיבוץ בר-קיימא עבור הילדים והנכדים. לא פעם אמר: "אני כבר לא אזכה ליהנות מפירות השינוי, אבל לפחות שאתם תהנו ממנו"
יוסי היה איש של אנשים, רב גילאי, ידע ליצור קשר בחום ואכפתיות עם מבוגרים וצעירים.
במסלול הקבוע בשבילי הקיבוץ, רבים זכו לפגוש בחיוך, בקשה ומילה טובה. עבורו כל מפגש כזה בדרך היה משמעותי וחשוב והוא ידע להביע זאת בפני משפחתו.
יוסי, האיש עם הקול הגדול, ומי שהכירו ידע כי ליבו גדול מקולו.
בחיבוק הכרמל ולמול השדות נוח על משכבך בשלום.
