יעקב בלומנקרנץ
יעקב נולד בשנת 1922 בעיירה ינופלובסקי אשר בפולין. בהיותו בן שלוש-עשרה נפרד יעקב ממשפחתו העניפה ונסע לרוסיה. משפחתו שנשארה בפולין נספתה בשואה, נותרו הוא ואחיו. ברוסיה נדד יעקב ממקום למקום, שם עברו עליו נעוריו ושם היה בכל תקופת מלחמת העולם השנייה.
בשנת 1946 החליט יעקב לעלות לארץ. בדרכו עבר את אירופה שלאחר המלחמה, ומאיטלה באונית מעפילים בעליה הבלתי ליגלית יצא לדרך, אך את הארץ ראה מנגד והמעפילים גורשו לקפריסין. בקפריסין פגש את אשתו, לעתיד, חנה, ושניהם הצטרפו לתנועת "דרור".
בשנת 1948 עלו חנה ויעקב לישראל והגיעו ליגור עם חברי הגרעין שהקים אחר-כך את קיבוץ לוחמי הגיטאות. מאוחר יותר החליטו להישאר ביגור, כאן נישאו, כאן הקימו את ביתם וכאן נולדה בתם היחידה דבורה.
כשאר בני דורו בעלי חזון העבודה העברית, עבד יעקב בכל עבודה קשה, במחלבה, ב"תנובה" במכבשי לגין ובטובופלסט.
לפני מספר שנים חלה יעקב ונאלץ לעבור ניתוח לב פתוח. כשהחלים שב מיד לעבודה. לאיתנו הוא לא חזר.
חזרות לבקרים בגד בו ליבו, אך כאשר היה הדבר ביכולתו, הלך לעבוד.
לחנה אבד בעל מסור ואהוב. לדבורה בתו וליעל נכדתו אבד אב וסב, ולנו – חבר.
