שרון גל, טוראי
בן נירה ויורם, נולד ביום כ"ג בניסן תשכ"ה (25.4.1965) ביגור. בעודנו פעוט גילה סקרנות וחקרנות בכל נושא, תוך הבנה ויכולת חשיבה נדירים לגילו. בגיל הגן למד לכתוב בכוחות עצמו וגילה התעניינות בתחומים שונים. שרון היה אינדיבידואליסט והירבה לבלות במחיצת ספריו ואוספיו הרבים, נוסף לבילויים חברתיים כגון משחק הכדורגל שבו הצטיין. שנות לימודיו של שרון התאפיינו אף הן בהתעניינות רחבה, תפיסה מהירה ויכולת לימודית גבוהה, אך גם בקושי לקבל מסגרת מסודרת. בצד הישגים לימודיים טובים חיפש שרון אפיקים לביטוי עצמי שאינו תלוי במסגרת. את אלה מצא בתפקידו כראש מועצת התלמידים בבית הספר וכן בהכנת עבודות חריגות שהתקבלו על ידי מוריו בהרמת גבה, אך גם בהערצה.
לאחר שסיים את בית הספר התיכון יצא לשנת הדרכה בתנועת הנוער העובד והלומד בחיפה. גם כאן שמר שרון על ייחודו; הפעולות שהעביר היו בלתי שגרתיות, ועד מהרה התרכז סביבו גרעין של חניכים "חסידים". החיים בדירה משותפת עם צוות המדריכים בני גילו לימדו את שרון להתפשר, לוותר ולרסן במקצת את לשונו השנונה והעוקצנית ולהסתדר עם עמיתיו. פורקן-מה ליכולת הביטוי והיצירתיות שבו נתן ב"ספר הקומונה", שבו הירבה שרון לכתוב רשימות רציניות בצד קטעים ציניים והומוריסטיים ודברי שירה שנונים.
בתום שנת ההדרכה התגייס שרון לצבא ונשלח לקורס טיס. הקורס עצמו לא ענה על ציפיותיו ויכולתו הטכנית לא תאמה את הדרישות הגבוהות של הקורס. אך הוא לא ויתר מתוך אמונה כי לא זו הדרך ויש לעשות את המירב האפשרי. לאחר שלב טיסת הסולו נשר מהקורס וכעבור פרק זמן הצטרף ליחידת נח"ל מוצנח במסלול בני המשקים.
בכ' באדר תשמ"ה (13.3.1985) נפל שרון בעת מילוי תפקידו.
הוא הובא לקבורות בחלקה הצבאית בקיבוץ יגור.
השאיר אחריו הורים, שתי אחיות – יעל והגר ואח – יאיר.