מנשה גולדנברג
מנשה נולד בשנת 1910 בעיר גלץ שברומניה. משפחתו, משפחה יהודית חמה, העניקה לבניה בצד חינוך יהודי טוב גם השכלה גבוהה. מנשה למד בעיר גלץ 12 שנות לימוד. לאחר תום לימודיו עזב את רומניה ועבר לציריך שבשוויץ. שם החל ללמוד משפטים. ארבע שנות לימודיו התארכו בגלל מלחמת העולם השנייה, אך לאחריה השלים מנשה את לימודיו וגמר כעורך דין. הוא ניסה להשתלב במקצועו החדש בשוויץ אך מאחר שלא היה אזרח שוויץ, לא מצא עבודה.
בשנת 1948 עלה ארצה. בארבע שנותיו הראשונות בארץ עסק מנשה בעבודות שונות. בשנת 1952 נשלח על ידי הסוכנות היהודית לאולפן לעברית ביגור. בשנת 1955 התקבל לחברות אצלנו.
בשנת 1962 נשא מנשה את תמר ברנשי לאשה.
ביגור עבד כ-8 שנים במטבח, לאחר מכן בלגין, בדוד קיטור, ועשרות שנים עבד בדואר, עד שחלה ולא יכול עוד.
מנשה, איש צנוע, עדין ובעל נימוסים טובים, כך הגדירו אותו חבריו בקיבוץ. איש רעים להתרועע, שלא רבים ביגור הכירוהו ולא רבים היו ידידיו אצלנו. אהב לעזור לכל מי שביקש ממנו. בגלל ידיעתו הטובה בשפות היה מנשה כתובת לחברים רבים, שרצו לכתוב מכתבים בשפות שונות, שלא היו מוכרות להם.
איש מצפון. אהב מאוד ילדים, ואלה הקטנים תמיד ידעו כי בכיסיו יש סוכריות עבורם, כשהיו באים לבקרו בעבודתו בדואר.
מנשה היה חולה כארבע שנים. בשנתיים האחרונות היה בבית אחוה. בחדשים הראשונים עדיין היה חייכן ושמח לקראת מבקריו. ככל שהלכה וגברה מחלתו ניתק מסביבתו, אבל עדיין בתוכו היה קשור להרגליו. יום אחד יצא מבית אחוה ולא שב. חברים רבים חיפשוהו. בשעות הערב מצאוהו בלגין, יושב ומחכה לתחילת העבודה. מאוחר יותר איבד את כושרו ללכת ולדבר.
טוב היה לו בחברת עובדי בית אחוה, שטיפלו בו ודאגו למחסורו, והוא מצידו לא הטריד הרבה. טוב היה לו בחברת שכנו וידידו לחדר.
הוא נפטר ביום חמישי בלילה, בעת שנתו.
