דרורה תבורי
דרורה נולדה ביגור ב– 18.07.1933. הייתה בת יחידה להוריה ליזה ואהרון ברדיצ'בסקי.
היא גדלה בחברת הילדים ביגור והייתה במחזור ו' בבית הספר.
חלק גדול מתקופת ילדותה היא נשארה בעיקר עם אמה אשר הייתה אחות ולבורנטית במרפאה ביגור.
אביה נעדר הרבה מן הבית בשליחויות לחו"ל מטעם המפלגה ומטעם הצבא הבריטי, שבו היה קצין, ועסק בין השאר בארגון מחנות עקורים לאחר המלחמה.
בצבא הייתה דרורה מ"כית בדרגת סמלת. היא תמיד ציינה שתקופת הצבא הייתה מאוד משמעותית בעיניה.
לאחר הצבא חזרה ליגור והתחילה לעבוד ברפת, שם עבד גם אביטל. הקשר וההיכרות ביניהם העמיקו עד שהחליטו להתחתן.
דרורה ואביטל התחתנו באוקטובר 1954 (יחד עם שולה ועוזי חגי).
ב– 1955 נולדה בתם הבכורה איילת וב– 1959 נולדה דלית. עם שתי בנות, אחת בת שש והשנייה בת שנתיים, עברו לעזרה בקיבוץ מלכיה שהיה מאומץ על ידי יגור. במלכיה עבדה דרורה במטבח ויצא לה שם של אופה מצוינת. היא הייתה מכינה לחברי הקיבוץ עוגות מקושטות בקרמים לתפארת.
הבת השלישית, טל, נולדה במלכיה ב– 1963.
דרורה ואביטל חזרו ליגור ב– 1964. דרורה עבדה בועדת ריהוט שהעסיקה אותה מאוד במשך כמה שנים.
ב– 1967 נולדה הבת הרביעית, הדס.
ב– 1969 נחנך בית בר-יהודה שכלל מועדון, ספריה, חדרי חוגים וחדרי ישיבות, ודרורה עברה לנהל את הבית, וניהלה אותו שנים רבות.
אחר כך עברה דרורה לעבוד במחסן הבגדים, בחדר התיקונים על יד המתפרה, התמחתה בתיקונים היותר מיוחדים ומסובכים שנדרשו מן המתפרה.
ב-1974 נולד הבן הצעיר, רן.
דרורה, שהייתה קיבוצניקית בנשמתה והעבודה הייתה בעיניה ערך עליון טענה שהאדם צריך לעבוד ככל שיוכל. היא יצאה מעבודתה במתפרה, לא בשמחה, כאשר היו שינויים ארגוניים בענף לפני קצת יותר משנה.
במשך השנים פיתחה דרורה תחביבים של מלאכת יד. הייתה מכינה מחרוזות נפלאות מזרעים שאספה בחצר יגור. היא גם הכינה בובות וספרים לפעוטות מבד שרקמה ותפרה. היא הייתה סורגת והייתה מכינה מפיות קרושה במסרגה אחת.
היא השתדלה לייצר ולנצל ככל האפשר חומרים שאספה בטבע, שאריות בדים וחומרים אחרים.
מעולם לא ראו את דרורה משתעממת או לא עסוקה במלאכת כפיים. בבית ישבה תמיד מוקפת בכלים ובחומרים שמהם יצרה את תחביביה.
בתקופות האחרונות, כאשר כבר לא היה בכוחה לעסוק במלאכת-יד, עסקה בפתירת תשבצים ואפילו הכינה לעצמה מילון למושגים שהופיעו בתשבצים.
בתקופה האחרונה החמירו מחושיה. היא ניסתה להתגבר על הקשיים ונאבקה בהם.
בימים האחרונים גבר סבלה מאוד והמשפחה עטפה אותה כל העת.
אתמול היא הוציאה את נשמתה בשקט, בשלווה.
דרורה השאירה אחריה את אביטל, ארבע בנות ובן, אחד-עשר נכדים ושמונה נינים.
יהי זכרה ברוך.
