אורי רודן
נולד ב-27 באוקטובר 1978, בן בכור לאברהם ורוחלה ז"ל, אח לאמרי ואיתי, נשוי לקרן ואב למורן ושקד.
בן כיתת מעין. גדל והתחנך במערכת החינוך היגורית השיתופית וממנה שאב ורכש את ערכיו ואת עקרונותיו. מילדות ניכרה אהבתו של אורי לטבע ולהר הירוק בצד אהבתו לשחייה, בה הקפיד להתאמן גם לאורך שנות בגרותו.
בהיותו בן 11 נפטרה אימו – רוחלה, ובצד האובדן הצליח אורי לשמר ולפתח אורח חיים בריא, מלא בהומור ושמחת חיים.
בשנת 1997 התגייס אורי לחטיבת הנח"ל ושירת שירות צבאי מלא כלוחם. סיפוריו על תקופת המארבים בלבנון היו תמיד מתובלים בהומור ובציניות שכל כך אפיינו אותו.
לאחר שחרורו מהצבא טייל אורי בעולם ונחשף לטבע ותרבויות מגוונות. המזרח הרחוק משך את אורי ונופי ההימלאיה קראו לו לשוב פעם אחר פעם.
בשובו מהטיולים בעולם, התחיל אורי לעבוד במשתלת יגור, בה עבד שנים רבות כמנהל המחלקה העסקית. אורי אהב מאד את המשתלה והוביל את המחלקה להצלחות מרשימות. במהלך עבודתו במשתלה החל אורי ללמוד טווינא והנאתו בהתנסות על אחיו וחבריו הייתה גדולה, בניגוד לתחושותיהם של שפני הניסיון שלו.
את קרן הכיר כשהגיעה ליגור לעבוד במסגרת הגיל הרך. מחברות עמוקה התפתח סיפור אהבה שהוביל לחתונה ולהקמת משפחה. קרן ואורי הקימו את ביתם ביגור, בצל הכרמל שכל כך אהב. אורי היה אבא בכל רמ"ח אבריו ומסירותו לילדיו – מורן ושקד, ולקרן הייתה מוחלטת. אורי הנחיל לילדיו את האהבה לטבע ולטיולים וזמנים משפחתיים רבים עברו עליהם בנקודות חמד ברחבי הארץ, כשהמקום האהוב עליהם במיוחד הוא הר הכרמל.
אורי, כבן בכור סעד את אביו, אברהם ז"ל, בימי מחלתו והיווה מקור של תמיכה וכוח לאחיו, עם פטירת אביהם. אורי אימץ באופן טבעי את תפקיד "אב המשפחה" ודאג לשמר ולאחד את המשפחה, לתמוך, להיות בית ועוגן וכל זאת – בהומור, בציניות וביושרה הפנימית שהובילו אותו כל חייו.
מעט לאחר פטירתו של אברהם, התגלתה מחלת הסרטן בגופו של אורי. אורי נלחם במחלה באמצעות שמירה על שמחת חיים, על פעילות גופנית ובעיקר באמצעות האהבה למשפחתו. במהלך התקדמות המחלה אורי הפגין אהבת חיים ויצר עז לחיות. הוא נלחם בעוז בהשלכות המחלה, מתוך האהבה והרצון להמשיך להיות כאן עבור קרן והילדים.
אתמול, ניכנע גופו של אורי למחלה והוא נפטר בשלווה בזרועותיה של קרן.
רוחו ומורשתו ימשיכו ללוות אותנו לעד.
יהי זכרו בליבנו.
