אלן רוזנטל
אלן נולד בשנת 1951 בברוקלין, ניו-יורק, למשפחה יהודית טיפוסית. עד לימודיו בקולג' חי בניו-יורק, ולאחר סיום הלימודים עבר למיאמי.
אלן אהב ספורט מילדותו, בעיקר כדורסל. הוא שיחק כדורסל בקולג' ובכל הזדמנות שהייתה לו היה הולך למשחקי NBA באהבה גדולה ובהתרגשות של ילד.
בשנת 1978 הגיע לאולפן ביגור במסגרת הסוכנות היהודית. במהלך שהותו ביגור הכיר את חוה. השניים נישאו ונסעו לארצות הברית. בשנת 1980 חזרו ליגור והקימו פה את ביתם. נולדו להם שלוש בנות: עמית, עידן ואסי.
ברבות הימים הצטרפו למשפחה שלושה נכדים אהובים: ריף, רם ונאיה. אלן היה סבא מעורב, חם ופעיל. הוא מעולם לא הגיע לנכדים בידיים ריקות – לא רק במתנות, אלא בעיקר בזמן, בהקשבה ובאהבה. המשפחה הייתה מרכז חייו.
במשך שנים עבד במחלבה, וכשניתנה לו הזדמנות, היה לובש את מדי השחקן, עולה על מגרש הטניס, ומלמד ילדים בכל המגרשים בסביבה. הייתה לו סבלנות אין-סופית ואהבה גדולה לילדים, ואת רוב זמנו הקדיש ללימוד טניס ולפיתוח הענף. בשבתות היה נוסע להשתתף בליגה הארצית במרכזי הטניס ברמת השרון ובחיפה, וחוזר הביתה עם גביע של מקום ראשון – והחיוך לא ירד מפניו. בכל רגע פנוי שהיה לו, היה על מגרש הטניס – המקום שבו הרגיש הכי חי.
את שנותיו האחרונות חילק בין ישראל לארצות הברית, מתוך רצון להיות קרוב למשפחה, לחברים ותחביבים שאהב כל כך. אלן היה ספורטאי וטניסאי בנשמה.
אדם צנוע, נעים הליכות, שקט, אמפתי ומלא אהבה לסובבים אותו. הוא היה אדם שראה קודם כל את האדם שמולו. הוא תמיד הושיט יד לעזרה, בלי לשאול מי אתה, מאיפה באת, או במה אתה מאמין. הוא האמין בכבוד, בהוגנות ובערבות הדדית, וידע לחבר בין אנשים שונים דרך לב פתוח, הקשבה ואכפתיות אמיתית.
אלן סיים את חייו במקום שאהב, מוקף באהבה, ומשאיר אחריו משפחה, תלמידים, חברים ודרך של ערכים, שנמשיך לשאת איתנו.
