עין יה ניר

עין יה ניר – ישורון

עין יה נולדה ב- 31.8.1940 ביגור, בת בכורה לחנה ורפאל ישורון. בהמשך נולדו אחיה: עודד, דב, וצבי.

עין יה גדלה כילדה מאושרת, יפה, חכמה ומוכשרת. ניגנה באקורדיון, הייתה ספורטאית, שיחקה בנבחרת הכדורסל והייתה חברה מרכזית בקבוצת הבנות של מחזור י"ג,  אתן שמרה על קשר עד מותה.

לאחר השירות הצבאי נישאה לגיורא ניר (פולושקו), עמו ילדה את הרי, רועי, ולשם.

ב- 28.1.1970 נהרג גיורא בתאונת דרכים בדרכו לבית החולים לטפל בבתו, לשם, שנולדה פגועת ראש. עין יה הקדישה את חייה לטפל ולשקם את יכולותיה של לשם, ואת מסוגלותה לחיים נורמליים. בדבקות ובנחישות אין קץ הייתה נוסעת עמה לטיפולים ולאשפוזים בירושלים ובחו"ל, בתקווה לשיפור ולשיקום.

במקביל למדה הנדסאות אדריכלות, עבדה בהנהלת החשבונות של יגור והפעילה את מכונת החישוב הראשונה  שרכשה יגור.

יחד עם הטיפול בלשם ידעה עין יה ללוות את הבנים בהתבגרותם בקיבוץ – במשחקי מטקות על הדשא, בצלילות עם שנורקלים בחופי סיני, בתחרות על פתרון תשבצים, ובהתעניינות וסקרנות אינטלקטואלית בעיסוקי הבנים – בלימודים של הרי בטכניון, ובתוכניות הבנים לגבי העתיד.

כל חייה עסקה בהתלהבות בציור וברישום גרפי, ועבודותיה מאירות העיניים תלויות על קירות חדרה.

ב-3.9.1990 נהרג בנה, רועי, בתאונת עבודה בשדות יגור. עין יה התכנסה אל תוך עצמה. יחד עם הכאב בנתה עין יה את חייה בזוגיות חדשה עם טומי עמית בקיבוץ כפר הנשיא, וגרה עמו ב-35 השנים האחרונות. היא השתלבה במפעל "הבונים" המקומי, נסעה עם טומי וחוג הגיאולוגיה לטיולים בחו"ל, והשתתפה בחוגי הציור האזוריים.

לפני כחמש שנים התגלתה בעין יה מחלת הפרקינסון, והיא נכנסה לתקופת סיעוד ושיקום בבית האבות המקומי בכפר הנשיא. טומי המשיך לטפל בה וללוות אותה. אחרי פטירתו של טומי עברה לבית אחווה ביגור, כאן התגוררה בשלוש השנים האחרונות.

המשפחה מוסרת תודה רבה לכל מי שעזר, טיפל, והיה אתה בקשר בשנים האחרונות – צוות בית-יונתן בכפר-הנשיא וצוות בית-אחווה ביגור.

יהי זכרה לברכה בתוכנו.