איתן יובל

14/03/1939 - 16/12/2014

פרטים אישיים

תאריך לידה: כ"ג אדר התרצ"ט

תאריך פטירה: כ"ד כסלו התשע"ה

ארץ לידה: ישראל

שירות בטחון: שריון

מחזור / חברות נוער: יב

מקום קבורה: יגור

מסמכים

לא מצורפים מסמכים

משפחה

בן/בת זוג: יהודית יובל

אחים ואחיות: עדה ניב, עמוס יובל

איתן יובל

איתן, בנם הבכור של רונקה ומשה יבלוב נולד ב- 14.3.1939 בקיבוץ יגור.
ילדותו הייתה זכורה לו כילדות קיבוצית מאושרת. כבר מגיל צעיר נמשך לבו אחרי צלילי מוזיקה, צלילים שילוו אותו מילדותו ועד יום מותו.
מגיל 12 למד מוזיקה אצל המורה יהודה שרת ועל כלי הנגינה: חליליות, חליל צד וכינור. מורשת מוזיקלית זו ואמונתו בחשיבות לימוד המוזיקה מגיל צעיר הביאו אותו בבגרותו להיות אחראי על לימודי המוזיקה של ילדי יגור, לתמוך, לעודד ולטפח את ההשקעה הנדרשת בתחום זה.

עם סיום לימודיו בבית הספר וגיוסו לצבא פנה איתן למסלול קרבי בחיל השריון והגיע לדרגת רס”ן. בתקופת שירותו הצבאי הכיר את יהודית ויחד צעדו מעל יובל שנים. איתן השתתף בשלוש מלחמות: מלחמת ששת הימים, שבה נפצע מרסיס במצח (מזכרת כואבת שנותרה בו), מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה.

בחייו הקיבוציים עבד ברפת, ובמשך שנים רבות מילא את תפקיד האקונום והקים את המרכולית. הוא האמין בצורך לדאוג לחבר וניסה לתת יחס של הקשבה ועזרה.
אך כמו בילדותו גם בבגרותו – צלילי הלב הביאו אותו לעסוק במוזיקה הקלאסית על כל גווניה.
לצד העבודה ביגור ניגן שנים ארוכות בתזמורת חיפה, בתזמורת הקאמרית הקיבוצית וגם כנגן אבוב ב”פינה בעמק” בשנותיה הראשונות. הוא ניגן בחגי יגור, בליל הסדר בו נשתמרה מורשתו של המורה הראשון, יהודה שרת, ובכל מקום בו נתבקשו צלילי אבובו.

לאיתן היה זיכרון מדהים, כבור סוד שאינו מאבד טיפה. היה לו ידע רב בתחומים רבים והוא אהב מאד את השפה העברית והרבה להשתעשע במילותיה. הוא הכיר את השפה על בוריה ומילה שלא הכיר חיפש במילון וצבר ידע מקריאה באנציקלופדיות. יכולת למידה נפלאה זו הפכה אותו גם לידען גדול בתחום המוזיקה, והוא הכיר יצירות רבות והקשיב שעות רבות למוזיקה קלאסית ונסע לקונצרטים.
אך מעבר למילים, מעבר לצלילים, מעבר לכל המנגינות היה איתן בעל, אבא וסב מסור.

לאיתן ויהודית היה בית חם ופתוח וכמעט כל ערב הגיעו הילדים והנכדים לבקר, לאכול מהעוגות של יהודית ולשמוע סיפורים של איתן. איתן גלה מסירות רבה לנכדיו והיה לו קשר מיוחד עמם. עד שחלה הנחיל להם את אהבת הארץ דרך טיולים וקרא להם ספרים רבים.
בנוסף לחמשת ילדיהם אימצו איתן ויהודית נערים מחברות הנוער ונשארו עמם בקשר עד היום הזה.
בשנים האחרונות היה איתן בבית אחווה ומשפחתו החמה עטפה אותו ככל יכולתה. לידת נכדותיו התאומות הסבה לו נחת רבה וכל יום אחה”צ ישבו הקטנות על ברכיו, הרגישו את חום לבו והחזירו לו אהבה.
אתמול, נר ראשון של חנוכה, כבה אורו באופן פתאומי ונדם לבו.
איתן הניח אחריו את אשתו יהודית, חמישה ילדים וכלות: דרור ובשמת, אילן וטלי, ניר, טלי, שירי.
שלושה עשר נכדים: רוני, תום, יותם, רועי, ניצן, גל, מיה, אביב, אסף, ליאור, עומר, עדי, יהלי.
ואת אחיו עמוס ועדה ובני ביתם.
נוח בשלום על משכבך, שבע ימים ומנגינות.

סיפורים

לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

לא קיימים סיפורים