אנה שרון

17/02/1948 - 24/06/2021

פרטים אישיים

תאריך לידה: ז' אדר א' התש"ח

תאריך פטירה: י"ד תמוז התשפ"א

ארץ לידה: הונגריה

מקום קבורה: יגור

מסמכים

לא מצורפים מסמכים

משפחה

בן/בת זוג: יצחק שרון

אחים ואחיות: רוברט

בנים ובנות: ליאור שרון

אנה שרון

אנה נולדה בהונגריה ב- 17.2.1948. בילדותה התגוררה משפחתה בקרבת בני המשפחה הרחבה בבודפשט, ליד פארק גדול, במרכז העיר. הקירבה לדודים והדודות ולכל המשפחה המורחבת זכורה לאנה כשנים טובות של ילדות מאושרת. כשגדלה, למדה בבית ספר יהודי. בשנת 1951 נולד אחיה הצעיר רוברט.

ב- 1956 פלשו הרוסים להונגריה. הם דיכאו את המרד של ההונגרים באכזריות רבה.  הוריה, כמו מאות ואלפי אזרחים אחרים, העדיפו לברוח. הם אמרו לאנה בת השמונה, “קחי את בובתך לדרך,” והיא לקחה את הבובה. באותו יום היא ורוברט, יחד עם הוריהם, עזבו את הונגריה. התחנה הראשונה בנדודיהם הייתה אוסטריה. שם שהו שלושה חדשים עד שקיבלו ויזה והמשיכו לנדוד לעבר קנדה. בעוזבם את הונגריה, האמינו הוריה שבמערב יזכו ילדיהם לחיים טובים יותר. כאשר הייתה כבת 13.5 נפטר אביה באופן טראגי, בפתאומיות, וזמן לא רב לאחר מכן גם אמה. אנה אומצה ע”י משפחה יהודית נפלאה שפתחה את ביתם בפניה, ואנה הייתה אסירת תודה להם ושמרה אתם על קשר חם ורצוף כל חייה. בקנדה היא עבדה כגננת.

בגיל 22 החליטה להתחבר לשורשיה היהודים וביקשה לחקור אופקים חדשים ועלתה ארצה. את צעדיה הראשונים בארץ עשתה באולפן יגור, עם קוקי הלוי וביאטריס עמן שמרה על יחסי חברות עד יומה האחרון והן היו אתה בשמחה ועצב . במהלך שהותה באולפן, הכירה את יצחק שרון. הם נישאו ובשנת 1971 נסעו לשליחות ביוון ובשוויץ מטעם משרד הביטחון.

בשנתיים שלאחר שובם מהשליחות, התגוררו, בין היתר, בתל-אביב ושם עבדה אנה כמנהלת בכירה באחד מסניפי בנק דיסקונט בעיר.

בשנת 1977 חזרו אנה ויצחק ליגור ובאותה שנה נולד בנם ליאור.

על אף החלטתם להיפרד, 3 שנים לאחר מכן, בחרו לשמור, עד יומה האחרון, על חברות טובה, תמיכה הדדית ועל התא המשפחתי.

במהלך חייה ביגור, עבדה אנה בבתי ילדים, כמנהלת האולפן ולאחר מכן אם הבית של תלמידי האולפן והמתנדבים, טובופלסט, ובמשתלה עד ליציאתה לפנסיה.

מעט לפני הגיעה לגיל 50 הכירה את שמואל שמר אתו חיה ביגור כ-15 שנה, עד לפטירתו. בשנותיה האחרונות עבדה באגרטל. למרות מחלותיה, בגידת הגוף, עומס הזכרונות והעצב שליווה את חייה, המשיכה במאבקה העיקש להתגבר על הקשיים ולחזור ולהשתלב בעבודה ובחיי היומיום.

אנה הייתה אישה של נתינה ואהבה. היא אהבה מוסיקה וריקודים. מלאת חיים הייתה בצעירותה. עם חוש הומור, חיוך ומילה טובה ואהבה רבה לבני אדם בכלל, ולחבריה ובני משפחתה בפרט  כל יום, כשהנכדים היו באים לבקרה היה בשבילה יום חג. הם היו האור בחייה.

“אנה,” אומרים חבריה, “הייתה אדם טוב בכל המובנים. ידידותה הייתה בלי פשרות ובלי חשבונות. ישירה, אמינה ומכילה.” נזכור אותך אנה באהבה.

אנה הותירה אחריה, בן, ליאור, אשתו הילה ונכדיה, תום, יובל ומאי. את אחיה רוברט ואת לולו המטפלת המסורה שליוותה אותה עד ימיה האחרונים.

 

 

 

 

סיפורים

לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

לא קיימים סיפורים