בתיה מאיר (פלוט, כץ)
בתיה נולדה ב-11 לפברואר 1929 בשכונת אלטונה, בהמבורג שבגרמניה להוריה חנה ורודולף כץ, אחות צעירה לשושנה (שושק'ה).
בשנת 1933, אחרי שהבין לאן הרוחות נושבות בגרמניה, החליט רודולף, אביה של בתיה ,לעזוב את גרמניה. ההורים החליטו להיפרד, האב רודולף עבר לארה״ב, והאם חנה עזבה עם שתי בנותיה והיגיעה לישראל. בארץ הם חיו בתל אביב. בשנת 1936 עברו לקיבוץ יגור, בעקבות אחותה של חנה, אלישבע אורן שהייתה חברת יגור.
שושנה (שושק'ה) מלמד (כץ), אחותה של בתיה הצטרפה למחזור הראשון של בני יגור ובתיה נקלטה במחזור ג'.
בבגרותה הצטרפה בתיה כחברה לארגון ההגנה.
בשבת השחורה, בחודש יוני בשנת 1946, נאלצה בתיה לשהות באיזור אחר בקיבוץ, מנותקת מביתה.
בתיה התחתנה עם שלום (שולם) פלוט, ויחד גידלו את ילדיהם; נורית ויורם.
בתקופת מלחמת השחרור גויס שולם לצבא ובמשך חודשים רבים היא לא קבלה ממנו כל ידיעה.
בשנת 1974, נהרג שולם בתאונת פגע וברח במעבר החצייה ללגין .
בשנת 1975 הכירה והתחתנה עם אריק מאיר, שעבר לגור אתה בקיבוץ יגור, ועזר בגידול הנכדים.
נושא העבודה היתה משמעותי ביותר בחייה. בתיה היתה טובה במתמטיקה ועבדה בהנהלת חשבונות בתקופה לפני היות מחשבים אישיים, ותמיד סיפרה איך היו מחשבים בעזרת חשבוניית חרוזים. אחר כך עברה לעבוד למתפרה.
בשנותיה האחרונות התיחסה גם לעבודתה באגרטל כאל עבודה לכל דבר; בתחילת תקופת הקורונה,כשעדיין לא היו מספיק מסכות בארץ היא תפרה מסכות לקיבוץ.
ביומה האחרון היא נפטרה בביתה בבוקר בעודה מתכוננת ליום עבודה באגרטל.
בתיה היתה חברמנית ואהובה על כל מכיריה. הסבתא הקיבוצנקית האולטימטיבית, ואין דבר שהיא לא יכלה לעשות (לפחות לדעת הנכדים).
סבתא, אוהבים, חושבים עלייך, ולא מפסיקים להתגעגע.
