הניה ברד

05/05/1905 - 30/01/1978

פרטים אישיים

תאריך לידה: ל' ניסן התרס"ה

תאריך פטירה: כ"ב שבט התשל"ח

ארץ לידה: רומניה

עבודה: מטבח

מקום קבורה: יגור

מסמכים

לא מצורפים מסמכים

משפחה

הניה ברד

חברתנו הניה נולדה להורים מרים וחיים לפני 74 שנים ביידינץ אשר בבסרביה. זה היה בית שומר מסורת וגם מבוסס מבחינה חומרית. באמצע שנות העשרים נישאה לאריה ברד ז”ל שעבר כפליט מאוקראינה הבולשביסטית לבסרביה, שהייתה אז תחת שלטון רומניה.
בשנת 1935 עלתה כל המשפחה – הניה, אריה ושני הבנים: חיים ושלמה – ארצה, ומהאניה הגיעו ישר ליגור.
הניה הייתה איש עבודה מסור ונאמן. כל ימיה ביגור עבדה במטבחים. קודם במטבח הילדים ואחר כך במטבח הגדול. טוב לבה ורצונה לעזור בא לידי ביטוי בהכסת אנשים חדשים לעבודה בדרכי נועם, בסבלנות ובאורך רוח. היא העריכה את חיי הקיבוץ, אך לא פעם דברה על כך, כי בהשוואה לקשיי הקליטה לפני שנים – הרי עכשיו הקיבוץ יותר פתוח ובא יותר לקראת החבר, ולא רק משום כך, כי המצב הוטב כעת בהרבה.
הניה דאגה למשפחה. היא הייתה רעיה ואם מסורה. היא אהבה את הבנים והנכדים והם החזירו לה אהבה ועשו הכל על מנת להקל עליה את החיים. אולם מותו של אריה, חברה לחיים, לפני למעלה מחמש שנים, השפיע עליה קשות, ולא יכלה להתאושש.

כך היא הלכה מאיתנו תוך סבל לא מעט.

סיפורים

לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

  • אמנו זכרונה לברכה

    “אמי זכרונה לברכה היתה צדקת גמורה”, כך שר המשורר על אמו – אֵם בישראל, אם שקידשה שם-שמיים בצדיקותה, בעשותה בקודש בלילות השבת המרים שבימי מרודיה. ואמנו שלנו גם היא היתה צדקת גמורה, אֵם בישראל בכל דרכיה והליכותיה.

    – – –

    “ואהבת לרעך כמוך, זהו כלל גדול בתורה”. אך בשבילה אין זה כלל גדול בתורה, אלא זהו מעין המתגבר הנובע ממנה ספונטנית וטבעית. ואהבה לרֵעַ זוהי אהבה לזולת ולכל זולת, ויש בה מדרגות ועליות. יש שזו אהבה גדולה לסתם אדם, וגדולה עוד יותר למכריה, וגדולה ממנה לחברים ולידידים, ועולה עליה אהבה לקרובים, ועוד יותר גדולה לבני משפחתה, ולעילא ולעילא מכל האהבות זו אהבת הדבקות והמסירות שלה לנכדים. בלא שום הפרזה, ומתוך שאיפה לומר את האמת לאמיתה בלבד, וללא כחל וסרק, דומה שאפשר לומר עליה שהיא היא, ואין דומה לה, הביטוי והסמל לזולתיות, להיעדר כל אנוכיות ואגוצנטריות. כל-כולה נתינה ללא שיור. וזוהי נתינה בשקט ובהכנעת-דום אילמת.

    כל ימיה נגזר עליה מתורה גזר-דין של אילמות נפש וביטוי, גזר-דין של ניתוק הקשר עם אנשים. נשמה אילמת עדינת-נפש ואצילת-רוח, ואין להכיר עוד איש אחר שיש בו עדינות כזו ואצילות נפש שכזו. ואין לדעת אם בבדידותה הגדולה תמיד, גם כשאבא ז”ל היה עימנו וגם כשהלך לעולמו והבדידות והניתוק גברו, וגם מאז שנפלה למשכב ומצבה הלך ורע, הלך והתדרדר עד כדי ניתוק מעולם ואדם – האם חשה כראוי אי-פעם בגלי אהבה ויקר שרחש לבנו ושרחש לב אחרים, ואשר נעו לקראתה להתדפק אליה? האם הגיע אליה הד שבהד ממה שצריך היה להגיע לה כזכות של גמול חיבה ואהבה על כל מה שהיא העניקה? אימהיות בשפע – התגלמות של אימהות; אהבה בשפע – התגלמות של אהבה; חביבות בשפע – התגלמות של חביבות; רוך בשפע – התגלמות של רוך; נתינה בשפע – התגלמות של נתינה. אמנם כן: זוהי נתינה, ונתינה שאין בה שמץ-דבר מלקיחה…

    – – –

    ולא נשאר לנו אלא לבקש שזכות צדקתה תעמוד לנו ולכל בית, ושמיתתה לא תהא כפרתה היא, שהרי כבר חייה היו כפרתה, ותהא נא מיתתה כפרתנו שלנו ושל כולנו . . .

    חיים ושלמה

    בתוך חוברת לזכרה

  • סבתא הטובה

    סבתא היתה טובת לב ושלווה.

    היא לעולם לא התאוננה רק נתנה ונתנה

    ובלי מליצות והתפלספויות

    ובמילים פשוטות,

    בלי עצבים ורק טוב-לב,

    אף פעם לא אמרה מילה רעה.

    ביתה המקום היחיד בעולם שהיה לנו כביתנו.

    אהבה וליטפה והרגיעה.

    חסרה מאוד תהיה ועצוב לנו בלעדיה.

    את כל הטוב בשקט עשתה

    ולעולם לא נוכל להשיב לה כגמולה.

    תמימה וטובה היתה.

    וכך אמרה כשסבא נפטר: “סבא הלך לישון”.

    אין עוד אחד שדומה לה.

    אין עוד אחד שהכל נתן כמוה,

    כמו סבתא זיכרונה לברכה.

    יעל – הנכדה

    בחוברת לזכרה