זאב ילין

09/06/1907 - 23/05/1994

פרטים אישיים

תאריך לידה: כ"ז סיון התרס"ז

תאריך פטירה: י"ג סיון התשנ"ד

ארץ לידה: פולין

תנועה ציונית: החלוץ

עבודה: לגין

מקום קבורה: יגור

מסמכים

לא מצורפים מסמכים

משפחה

בן/בת זוג: רחל ילין

זאב ילין

זאב נולד ב-6 לספטמבר 1907 בעיירה סטוק בפולין. בגיל שמונה עבר עם משפחתו לעיירה ונגרוב. זאב גדל בבית דתי חסידי. אביו שמואל חיים, היה מפעילי “אגודת ישראל” וניהל ישיבה. ילדותו עברה עליו בלמוד תורה ב”חדר”.
בגיל 15, כשחש שהעיירה מעיקה עליו, קם ונסע ללמוד בישיבת נברדוק הגדולה שבמזריץ’. אוירת הסיגוף והחומרה בקיום המצוות וההתנגדות לחסידות, שאפיינו את הישיבה ושהיו בניגוד לרוח אותה ספג בבית הוריו, הביאוהו לעזוב את הישיבה ולעבור לישיבה בורשה. העיר הגדולה שבתה את ליבו בתרבותה החילונית, וחשפה לפניו את הספרות החיצונית. כתוצאה מכך חדל להקפיד במצוות והחל ללכת בגילוי ראש. זאב שב לבית הוריו והצטרף, למגינת לבם, אל תנועת “החלוץ” הציונית ואף שימש כמזכיר הסניף המקומי.
לאחר שהיה בקיבוץ הכשרה, עלה בשנת 1929 לישראל ובשנת 1930 הצטרף לפלוגת יגור. בפלוגה הכיר את רחל ונשא אותה לאשה.
בתקופת מלחמת העולם השניה, כאשר פלשו הגרמנים לפולין, הצליח זאב לחלץ את הוריו מהגורל שהועידו ליהדות אירופה והעלה אותם לישראל. הוריו גרו ביגור ובעזרתו המשיכו לנהל אורח חיים דתי בצד ההתנכרות לערכי הדת, אשר הקיפה אותם. יחסו אל הוריו בלט מאד בטיפול המסור שהשקיע בהם בעת שבריאותם ותפקודם התדרדרו. זאב סעד אותם בכל, ללא תמיכה ועזרה מהקיבוץ ובלא שתיגרע שעה משעות העבודה במפעל.
כחבר הפלוגה עבד זאב בעיקר בנמל חיפה. בתקופה זאת, עוד לפני האיחוד של ה”פלוגה” וה”משק” יצא לו שם במעשי הליצנות, שכוונו בעיקר כלפי חברי ה”משק”.
ביגור עבד במחסן הכללי ולאחר מכן היה בין מקימי לגין וראשוני עובדיו. שם עבד עשרות שנים כמפעיל מכונות וכמחסנאי. את עבודותיו בלגין ביצע בדייקנות ובקפידה.
לזאב ורחל נולדו ארבעה בנים: אילן, דב, דוד ואלישע. דב נפל בפעולת תגמול בקלקיליה באוקטובר 1956 אסון שהכה בהם וליווה אותם עד יומם האחרון.
בשנותיו האחרונות גרו זאב ורחל בבית אחוה, אליו עברו בעקבות מחלת רחל. פטירתה של אשתו, שלטיפול בה הקדיש את כל שעותיו, הותירה לו זמן בשפע. את הזמן הזה מילא בעיון במקורות ישראל ובפירושם, תוך שהוא שב לשורשי היהדות, עליהם גדל ובהם מרד בצעירותו. בכל ימי שהותו בבית אחוה, עד ימיו האחרונים, בהם התקשה לקום ממיטתו, נאבק זאב בעקשנות בלתי מתפשרת על שימור עצמאותו.
במותו הותיר אחריו 3 בנים, 20 נכדים ושני נינים.

סיפורים

לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

  • בצריף בפאתי היער

    הייתי בין מייסדי קבוצת ההכשרה בנימאן, ביוני-יולי 1929. הקבוצה לא השתייכה אז עדיין לקיבוץ תל-חי – היינו קבוצת הכשרה בפני עצמה.

    הגעתי לנימאן מסניף “החלוץ” בוונגרוב. בבואי היו במקום 6-7 חברים שהקדימוני. עוד כמה חברים מוונגרוב היו באותו זמן בנימאן.

    שכרנו צריף בפאתי היער. בחלק אחד ממנו גרו תקופת-מה זקן וזקנה “גויים”, ובשני חדרים אחרים גרנו אנחנו, חברי הקבוצה.

    בחודש אוגוסט 1929 באה למקום קבוצת חברים מקיבוץ תל-חי במארצינקאנץ. לא היינו מוכנים להתאחד עמהם, משום שלא רצינו להשתייך לקיבוץ שהגדיר כבר בגולה את דרכו בארץ. לאחר מו”מ והתערבות מרכז “החלוץ”, נשארו אנשי תל-חי יחד עמנו, מבלי שנגדיר את עצמנו. עם חיסול הפלוגה של תל-חי במארצינקאנץ עברו חבריה כולם לנימאן, ובמשך הזמן נשאנו גם אנו את השם “קיבוץ תל-חי”.

    קיבוץ תל-חי ראה את עצמו מועמד להצטרף לקיבוצי הגליל העליון ולבנות את הגליל, אך בבואי ארצה נשלחתי עם עוד מספר חברים לקיבוץ יגור, שהיה אז ערב איחודו עם פלוגת קלוסובה חיפה-יגור. לאחר מכן עברו כמה חברים לאיילת-השחר וכמה נשארו ביגור.

    רק ארבעה חודשים הייתי בהכשרה. נאשרתי לעליה באוקטובר 1929.

    זאב ילין, 1976

    בספר “תל-חי קיבוץ הכשרה בפולין”, עמ’ 96