חזי כץ

31/12/1931 - 07/05/2015

פרטים אישיים

תאריך לידה: כ"א טבת התרצ"ב

תאריך פטירה: י"ח אייר התשע"ה

ארץ לידה: ישראל

מחזור / חברות נוער: ה

מקום קבורה: יגור

מסמכים

לא מצורפים מסמכים

משפחה

אחים ואחיות: אורה כץ - פלד, אסף כץ

חזי כץ

חזי נולד ב-31.12.1931 להוריו ישעיהו וצפורה כץ, אח לאסף ז”ל ואורה כץ-פלד תבדל”א. הוריו, אנשי העלייה השנייה והשלישית, היו חלוצים שהלכו בעקבות האתגרים והמשימות של בני דורם, והעמידו בראש מעייניהם את החלום הציוני, בניית בית לעם היהודי בארץ ישראל וכיבוש העבודה העברית. עם נדדו מתחנה אחת לשנייה ואיתם בני משפחתם.
בהיותם בין מייסדי קיבוץ עין חרוד נולד בשנת 1923 בנם הבכור אסף ז”ל. בגלל הקדחת ובשל מחלות בנם הפעוט עברה המשפחה לפלוגת ה”גדוד” בירושלים ושם נולדה בתם אורה. בהמשך, לאחר שהות של ארבע שנים בירושלים, חזרו לעמק והקימו משק בתל עדשים. באותן שנים נולד חזי.
חזי הצעיר הצטרף לבני כיתתו (מחזור ה’) בגן הילדים. חייו בחברת הילדים ובמשפחה לא היו קלים. מסגרות חייו קמו והתפרקו בקצב מהיר, והילד הרך גדל והיה לאיש שנמנע מהצטרפות למסגרות קבועות.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה, והוא כבן תשע, התנדב אביו לצבא הבריטי ועזב את ילדיו הרכים עם אימם.
בהיותו כבן 12 שנים, בשנת 1942, התגייסה אמו לאיי.טי.אס במסגרת הצבא הבריטי. חזי נותר ביגור עם אחותו אורה, כי באותה שנה אסף אחיו הגדול התגייס לפלמ”ח.
בסוף אוקטובר 1948 נהרג אסף. אסף היה לחזי דוגמא ומופת ומותו היה עבורו מכה קשה.
אביו ששב מהמלחמה ארצה, לא חזר ליגור. בשנת 1951 נפטר האב ונקבר ביגור. יש אומרים שמת משברון לב על מות בכורו.
אמו שהשתחררה מהצבא הבריטי חזרה הביתה, אך המשיכה לתרום ממרצה וכוחה לטובת לוחמי הפלמ”ח וישובים צעירים שקמו ונזקקו להדרכה.
חזי עבד בענפים שונים ביגור. מדי פעם היה יוצא לטיולים ארוכים בארץ ובשובו סודר לעבודה. במשך שנים עבד כמוביל הכביסה לבתי הילדים והילדים אהבו לשבת על עגלתו ולנסוע.
היה אדם אוהב טבע ורשימותיו הרבות על הטבע התפרסמו לעיתים ב”דפי יגור.” בספר “לא על הקלופס לבדו” שיצא לרגל חג היובל של יגור, תרם את המתכון על החמצת פרי הצלף, דבר שלמד מידידיו בעוספיא ובדלית-אל-כרמל.
חזי התברך בזיכרון מעולה, ובהרצאות בנושאים הקרובים לליבו היה שולף תשובותיו ומפתיע את המרצים ואת קהל השומעים כאחד. בשנות התשעים השתתף בתחרות הידע “מקבילית המוחות” בהנחייתו של יצחק שמעוני. הכיר את שבילי הארץ והרבה לטייל בהם. נדמה כי כמעט כל קבוצת מטיילים מיגור שיצאה למדבר, לאילת או לירושלים, זכתה לפגוש אותו, צץ פתאום משום מקום ומצטרף ליום יומיים ואחר כך נעלם ממש כמו שהופיע. את השכלתו ואת השפה הערבית רכש בלימוד עצמו ודרך הקשבה להרצאות ומפגשים עם מטיילים. ברק קיגל מספר שתוך שיחותיו איתו גילה כי היה לו ידע רב ומעמיק בהיסטוריה, בתנ”ך ובארכיאולוגיה. עוד מספר ברק שאף כי היה איש ארץ ישראל השלמה מצא לעצמו ידידים מכל הזרמים, העדות ובעלי אורחות חיים שונים. את מכריו אפשר למצוא בקיבוצים, בכפר חסידים, בחברון וביישובי הדרוזים והערבים ברחבי הארץ.
בשנים האחרונות גברה מחלתו.
השאיר אחריו אחות, אורה ובני משפחתה.

סיפורים

לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

לא קיימים סיפורים