יעל סלע

16/06/1941 - 20/01/2020

פרטים אישיים

תאריך לידה: כ"א סיון התש"א

תאריך פטירה: כ"ג טבת התש"פ

ארץ לידה: ישראל

פעילות ציבורית: מזכירת קיבוץ יגור

מקום קבורה: יגור

מסמכים

לא מצורפים מסמכים

משפחה

בן/בת זוג: ישראל סלע

בנים ובנות: נואית סלע

יעל סלע

יעל נולדה בקיבוץ עין-דור ביוני 1941, להוריה שרה וזלמן קדר, שהיו חניכי “השומר הצעיר” בהונגריה. אחרי שאביה הגיע למקום הראשון באולימפיאדת המתמטיקה בהונגריה הוא זכה בכרטיס נסיעה לכל מקום בעולם שבו יבחר ללמוד. הוא בחר בארץ ישראל, הגיע לאוניברסיטה העברית, אך מיד שינה כיוון והצטרף לגרעין “השומר הצעיר” בקיבוץ דן. שם חבר לשרה שבאה ממשפחה חרדית ויחד היו בין מייסדי עין-דור. כל ימיה הייתה יעל נאמנה לתרבות ההונגרית של הוריה, ובחריצות רבה אפתה עוגות הונגריות מצוינות.

יעל הייתה הבת הראשונה שנולדה בעין-דור. מכיתה א’ ועד י”ב היא התחנכה במרחביה, שם הייתה כבת מאומצת במשפחת חברתה מיכל שחר. בלימודיה הצטיינה במיוחד במדעים המדויקים.

אחרי השירות הצבאי בפיקוד דרום, שלא דיבר לליבה, היא שבה לעין-דור ועבדה במקשת המלונים עד יציאתה ללימודי ביולוגיה באוניברסיטה העברית. כעבור זמן קצר חברה יעל לישראל ולנואית ביגור, וניהלה את המשפחה הקטנה ביד רמה. נואית זכתה באמא מסורה ורגישה שטיפלה בה במסירות, באהבה ובנאמנות אין קץ.

באסיפת החברים שדנה בקליטת יעל ביגור עלתה הטענה שאין לאפשר לחניכת “השומר הצעיר” לחנך את ילדינו. למרות זאת יעל נקלטה בבית ספרנו. תחילה לימדה ביולוגיה בחטיבת הביניים, ואחר כך בחטיבה העליונה. בית הספר היה מקום העבודה העיקרי שלה במשך השנים. היא לימדה ביולוגיה וריכזה את המקצוע בבית הספר, הייתה מחנכת, רכזת מערכת ומנהלת החטיבה העליונה. הניהול שלה התאפיין בכושר ארגון מצוין, ברוח קלילה, בהומור חד ועוקצני אך ללא פגיעה באיש. היא הייתה אמינה, הוגנת, רודפת צדק ואמת ולא נרתעה ממילים חריפות ומהחלטות לא נעימות. יעל הייתה רגישה, אף כי נמנעה מביטויי רגשנות. טובת לב הייתה, אנושית ורכה במיוחד ביחסה לפגוע ולסובל. לא ייפלא איפוא, שהתלהבה מאוד ופעלה הרבה לשילוב תלמידים כבדי שמיעה בכיתות, ולפתיחת כיתות שמע ב”כרמל זבולון”.

יעל גויסה לניהול המכינות הקדם-אקדמיות במכללת אורנים. במהלך תקופה זו נקראה לתפקיד מזכירת הקיבוץ. לאחר מכן שבה למכינות. עם חיסול מגבוה של מפעל המכינות פרשה בצער מאורנים והתמסרה לטיפול באביה בערוב ימיו. היא עצמה התמודדה במשך 17 שנים עם מחלת הפרקינסון.

יעל יעל! איך נזכור אותה? את השילוב המופלא של חדות המחשבה, השנינות, האירוניה, שאיפתה לפתרונות של שלום ביישוב מחלוקות. ונזכור את הלב הרך שלה. ואת הצניעות ואת הפשטות. וגם… את החיבה המיוחדת שלה לחתולים.

סיפורים

לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

לא קיימים סיפורים