יצחק פרליס

08/06/1910 - 31/07/1983

פרטים אישיים

תאריך לידה: א' סיון התר"ע

תאריך פטירה: כ"א אב התשמ"ג

ארץ לידה: ליטא

תנועה ציונית: החלוץ, השומר הצעיר

מקום קבורה: יגור

מסמכים

משפחה

בן/בת זוג: רבקה פרליס

נולד 1910
נפטר כ”ב אב תשמ”ג, 1.8.1983

יצחק נולד ב-1910 בעיירה הידוז’ישוק שבליטא לאביו יחזקאל ולאמו חיה-לאה, החמישי במשפחה בת שבעה ילדים. במלחמת העולם הראשונה נהרס ביתה של המשפחה ובמו ידיהם הקימו בני המשפחה את הבית מחדש. משפחתו כולה הייתה ציונית וכולם דיברו עברית, הגם שמרבית הציבור בעיירה היה יידישיסטי.
בגיל 15 יצא יצחק לווילנה בה למד בביה”ס התיכון “תרבות” ובסמינר למורים. היו אלו שנים של צמיחת התנועות הציוניות החלוציות והתארגנותן, וכך הצטרף יצחק לתנועת “השומר הצעיר”.
שנותיו בווילנה הביאוהו להחלטה לסיים את לימודיו, להצטרף לתנועת “החלוץ” בדרך של הגשמה אישית.
לבטיו היו האם לצאת להכשרה או להוראה, והאם הוראה היא באמת מעשה חלוצי.
חמש שנים עסק בהוראה ולימוד עברית בבי”ס “תרבות” בעיירות פולין ובפעולה תרבותית ציונית. לאחר מכן הצטרף לקיבוץ “תל-חי”. שנה וחצי עשה בהכשרה בקיבוץ “תל-חי” בביאליסטוק, בעבודה קשה מכוח הרצון וההכרה, כפי שעשו כל חבריו.
מההכשרה גויס לעבודה במרכז “החלוץ הצעיר”, להדרכה, ארגון סמינרים ופעילות בסניפים. בתקופה זו הכיר את רבקה ונשאה לאשה. רבקה עלתה לארץ ב-1938 ויצחק נשאר להשלים את עבודתו בתנועה.

עם פרוץ המלחמה התגלגל יצחק עם קבוצת חברים לווילנה, ומשם בדרכים עקלקלות הגיע באפריל 1940 ארצה, ליגור. את המקום מצא יפה מחלומותיו, מושך וקשה כאחד – כדבריו.
בשנים הראשונות עבד בדיר, כעגלון ובגן הירק.
ב-1944 לאחר שנת השתלמות בסמינר הקיבוצים בתל אביב, נכנס להוראה בכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי. מ-1947 ניהל וריכז את ביה”ס ביגור במשך כעשרים שנה לסירוגין. בשנים אלה למד באוניברסיטה בירושלים, גויס למדור בי”ס בוועדת החינוך של הקיבוץ המאוחד, ומילא תפקיד של מזכיר ביגור.
בתום תקופה זו גויס לתפקיד ריכוז הפיקוח הפדגוגי של האגף לחינוך התיישבותי במשרד החינוך.

במשך השנים הללו הקדיש יצחק מזמנו ללימוד וחקר השואה, ולכן טבעי היה שמכאן פנה לעבודה מלאה בבית לוחמי הגטאות ע”ש יצחק קצנלסון. חלק מעבודתו בבית זה הוקדש לימי עיון לבני נוער, תלמידים, חיילים וגופים אחרים. יצחק התרכז באיסוף ועריכת כתבי יאנוש קורצ’אק ועשה עבודת מחקר מקיפה על קורצ’אק האדם, הוגה הדעות והפדגוג. תוך מחקריו אלו השקיע רבות בארכיון קורצ’אק שבבית זה. חלק מהעבודות פורסם, וחלקן עדיין לא ראה אור. בשנים אלה חלק עם רבקה רעייתו מהידע הרב שלו, וסייע בעצה ושיקול דעת בכל שלבי עבודת המחקר שלה.

יצחק, איש שיחה ורעות, אוהב אדם, מאמין בחינוך ובדרך התנועה, שלא פסק מללמוד וללמד. מתבל דבריו בהומור יהודי עסיסי, צנוע ומכבד צעיר וישיש בכל שאר רוח, רע בלב ונפש לאשתו רבקה ולילדיו.

סיפורים

לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

לא קיימים סיפורים