ישראל מאי
נולד בגרמניה בשנת 1899. בצעירותו למד בסמינר למורים אך לא
השלים את חוק לימודיו ועבר עם הוריו ובני משפחתו לגור בדנציג,
שם שלח ידו במסחר (בעיקר מסחר פירות), וסייע לאימו בניהול
בית-המלון שלה וכמו כן כתב בעיתון המקומי.
ערב מלחמת העולם השניה ב-1939, עלה ארצה והתישב במושב
עטרות שבהרי ירושלים, שם עבד כפועל חקלאי. בשנת 1942 עבר
ליגור במסגרת המפעל לקליטת מחוסרי עבודה מהמושבות
בקיבוצים. זמן קצר לאחר מכן, בעצם ימי המלחמה הגיעו ארצה
אשתו ושתי בנותיו, שהצעירה בהן הצטרפה אליו ליגור וסיימה
אצלינו את חוק לימודיה.
כשמצב בריאותו התערער, סודר בעבודה בדואר. לעבודה זו
התמסר בכל מאודו והשקיע בה את כל נסיונו הרב ואת כל הידע
שלו, השתדל למצוא את שביל הזהב בין הרצון לספק צורכי החברים
לבין הצורך לשמור על תקציב ההוצאות ולמנוע כל בזבוז יתר.
משברים קשים אישיים-משפחתיים פקדוהו. גרמו לו צער ועגמת
נפש והשאירוהו מבודד וגלמוד.
כך התלבט האדם באחרית ימיו עד ששבק חיים לכל חי.
בין העמלים למען הציבור ייזכר שמו לטובה.
