צפורה שנייד

08/08/1908 - 03/11/1990

פרטים אישיים

תאריך לידה: י"א אב התרס"ח

תאריך פטירה: ט"ו חשון התשנ"א

ארץ לידה: אוקראינה

מקום קבורה: יגור

מסמכים

לא מצורפים מסמכים

משפחה

צפורה שנייד

צפורה שנייד נולדה בשנת 1908 בכפר ליבידין שבאוקראינה. עלתה ארצה בשנות ה-20 המוקדמות. התגוררה ברמת גן, שם התחתנה ונולדה הבת דרורה. אף על פי שבעלה לא היה קומוניסט (חבר מפלגה) היה יחסו אל הקומוניזם אוהד מאוד וחזק, שכן כאשר הסובייטים פנו אל פועלי העולם בקריאה לבוא לברית המועצות כדי לעזור בבניין חברה סוציאליסטית, הוא מחליט להענות. בשנת 1932 הוא יורד לרוסיה יחד עם המשפחה. הם מקבלים פספורטים רוסיים ונשלחים לאורל לבנות את המולדת הסוציאליסטית. מספר שנים נדדו בפריפריה וערב מלחמת העולם השנייה הם מתיישבים במוסקבה, שם נולד הבן. כל ימי המלחמה שהתה צפורה במוסקבה. הבעל גויס ופעמיים נפצע. הוא נפטר ב-1958 ממחלה, וגם כתוצאה מהפציעות. חודש לאחר מות הבעל נולד הנכד – בוריה, בן לדרורה. כל המשפחה גרה בדירה אחת עד שנת 1965. בשנה זו נפרדה הבת מבעלה. בשנים אלה קרובי המשפחה בארץ הזמינו את צפורה והמשפחה ארצה, אך דרורה חששה לעלות מטעמי בריאות.
ב-1978 נפטרה דרורה מהתקף לב וצפורה ובוריה נשארו לבד. צפורה מאוד כאבה את מותה של הבת לפניה והחליטה לעלות לישראל. בשנת 1980 היא מגיעה יחד עם הנכד ליגור.
ביגור עבדה במסירות במטבח ואחר כך בטובופלסט עד השנה האחרונה, כאשר בריאותה התערערה והיא עברה לבית אחוה. גם פה היה חשוב לה מאוד לצאת לעבודה, ועבדה עד לפני שבועות ספורים ב”אגרטל”.
מאוד סבלה בתקופה האחרונה ואיבדה את הטעם בחיים. הייתה צלולה עד ימיה האחרונים, הקפידה לקרוא את העיתונים ברוסית והייתה מעורה במה שקורה בארץ ובעולם. הייתה אשה שיודעת לעמוד על דעתה ועקרונותיה, בזה היה כוחה, אבל, כמובן שזה לא הקל על חייה.

סיפורים

לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

לא קיימים סיפורים