קורט לוי

10/07/1920 - 06/10/2008

פרטים אישיים

תאריך לידה: כ"ד תמוז התר"פ

תאריך פטירה: ז' תשרי התשס"ט

ארץ לידה: הולנד

שירות בטחון: הצבא הבריטי

תנועה ציונית: החלוץ

אמנות/ספורט: פיסול

מקום קבורה: יגור

מסמכים

לא מצורפים מסמכים

משפחה

בן/בת זוג: הטי לוי

קורט לוי

קורט נולד ב-7.10.1920 בעיר אסן שעל גבול הולנד-גרמניה, עיירה קטנה וציורית. הוא היה בנם הצעיר של אולגה והוגו ואח לרודי, אחיו הגדול והאהוב.
להורים הייתה חנות קטנה לטבק. לאחר שהאב נפטר, עברה המשפחה לגור בהולנד. שם הצטרף קורט לתנועת “החלוץ”, אשר עסקה בהכשרת נוער יהודי לעלייה לארץ ישראל. בתנועת הנוער הכיר קורט את מי שתהיה אשתו בעתיד, את הטי.
בהיותו בן 18 עלו קורט והטי לארץ באנית המעפילים “דורה”. הם עלו בעליה בלתי לגאלית, והגיעו ארצה באוגוסט 1939.
בשנת 1941 נישאו הטי וקורט וקבעו את ביתם בקיבוץ יגור. כאן נולדו שלושת ילדיהם: רונית, יאיר ואיריס.
בתחילת דרכו עבד קורט בחצרן בקיבוץ. בשנת 1944 התגייס לצבא הבריטי, בו שרת ארבע שנים כנהג. הוא שוחרר לעבודה ב”תנובה” ושובץ כמחלק מצרכים, עבודה שהייתה נחשבת אז. בשנת 1950 נכנס לעבוד כחבר ב”אגד”, שם עבד עד יציאתו לפנסיה.
בשנת 1951 למד קורט פיסול ועסק בכך עד לפני עשר שנים. עבודותיו הוצגו בתערוכות שונות ברחבי הארץ.
אבא אהב מוסיקה והייתה לו אוזן מוסיקלית באופן יוצא דופן. היו לו מה שנקרא היום “ידי זהב” וכל תיקון שהצטרך לעשות בבית הוא תיקן ושיפץ במו שתי ידיו.
לאבא היה חוש הומור בלתי רגיל. כמו כן אהב לטייל ברחבי ישראל, ובמיוחד אהב את הכרמל. עכשיו הוא ינוח לרגליו.
קורט נפטר ממש ביום הולדתו ה-88, בשיבה טובה. הותיר אחריו שנים עשר נכדים ושישה נינים.
נוח בשלום אבא.
אוהבים אותך כל בני המשפחה.

סיפורים

לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

  • שיחה עם קורט

    כידוע לחברים מתקיימת בבית בר-יהודה תערוכת פיסול של קורט לוי. שוחחנו איתו על התערוכה ועל כל הקשור בה.

    ובכן, קורט התחיל בפיסול לפני 12 שנה בקירוב. כ 7-8 שנים הוא פיסל בעץ ואחר-כך עבר לגבס, ממנו עשויים גם כל המוצגים של התערוכה הנוכחית. התערוכה האחרונה נתקיימה ביגור לפני שנתיים – גם כן מגבס, אם כי בסגנון אחר. הוא השתתף בכמה תערוכות של ההסתדרות בחיפה.

    שאלנו את קורט מדוע עבר מעץ לגבס? האם הוא לא סבור כי העץ הוא “חם” יותר, מאפשר יותר ביטוי? האם העץ לא “פוטוגני” יותר מבחינה אמנותית?

    קורט אינו סבור כך. הוא עבר מעץ לגבס מכמה סיבות טכניות. הוא גם חושב שפַּסָל אינו יכול להיות קשור עם חומר אחד בלבד. הוא יכול לבחור לעצמו חומר שמתאים לו ביותר. בזמנו קורט פיסל גם מבטון.

    בסביבת חדר האוכל ישנם שני מוצגים: המשפחה, וכן זוג ברווזים. אגב, הגבס אינו סוף פסוק. הוא אמנם כרגע מבטא אותו. הגבס גם מתאים לו כרגע לצורות שהוא יוצר. לכל חומר יש את ההגבלות שלו, כמו שיש לו גם אפשרויות משלו. החום תלוי יותר באמן מאשר בחומר. אבל לפי ביטויו של קורט – הוא אינו חותם קבע על גבס, ויתכן שגם יחזור פעם לעץ או לחומר אחר, אם זה יבטא אותו יותר.

    – – –

    כל ההכשרה שלו – אומר קורט – מצטמצמת לשנת לימוד, יום אחד בשבוע, אצל הפסל רודי להמן (היה ביגור לפני 30 שנה בערך). בעצם – פיסול לא לומדים, רק את השימוש בחומרים ואופן עיצובם. היתר ניתן לדמיונו וכישרונו של האמן. עשר שנים בחייו של פַּסָל – אין זה זמן ארוך כדי שימצא את עצמו, כדי שיהיה מסוגל לבטא את עצמו, ושישתלט על החומר ולא שהחומר ישתלט עליו.

    מתי הוא מפסל? שונה. לפעמים לפני העבודה, אחרי העבודה ובשבתות. לפני זמן ביקרה אצלו הוועדה הבינקיבוצית לאמנות והתרשמה טוב. יש לו סיפוק רב, כי הוא חושב שהוא מתקדם.

    יומן יגור, 19.12.1969