שיינדל גלבלום

10/01/1887 - 30/10/1950

פרטים אישיים

תאריך לידה: י"ד טבת התרמ"ז

תאריך פטירה: י"ט חשון התשי"א

ארץ לידה: פולין

שנת עליה: 1933

מקום קבורה: יגור

מסמכים

לא מצורפים מסמכים

משפחה

בן/בת זוג: פישל גלבלום

ביום ראשון, י"ט חשון תשי"א, נפטרה, לאחר מחלה קשה וממושכת, סבתא שיינדל גלבלום, אם חברתנו יוכבד גלבלום, הובאה לקבורות ביום ב' כ' חשון. בת 73 הייתה במותה.

נולדה בוורשה למשפחה אדוקה מאד בדת, משפחה שאילן היוחסין שלה מנה הרבה דורות של רבנים. עם זאת למדה בבית-ספר לימודים כלליים. לאחר גמרה את ביה"ס ועד לנשואיה לר' פישל י"ל (לפני שנתיים חגגו במסיבה מצומצמת את חתונת הזהב שלהם) עזרה בעסקי הוריה.

שיינדל גלבלום הייתה אם לחמישה ילדים אולם בשנים 1915-16, במלחמת העולם הראשונה, עברו עליה ועל משפחתה ימים קשים מאד. בשנים טרופות אלה שכלה המשפחה שלושה ילדים. הנקל לתאר מה השפיע אסון מר ונמהר זה על שיינדל האם. מצב בריאותה נתרופף לגמרי מחמת שברון לב ועגמת נפש. מחלה קשה מאד עברה עליה אז. ברם התגברה על המחלה והוסיפה לטוות את חוט חייה הפעלתניים כמוקדם.

בשנת 1933 עלתה המשפחה ארצה ובשנת 1934 באה ליגור. בעלת מרץ וערנית חיפשה לה שיינדל ז"ל מיד מקום עבודה וזה נמצא לה במשתלה. עבדה שם בעבודות שונות, בין השאר בפתיחת פחים. בעבודה זו התמחתה ביותר והגיעה לתוצרת גבוהה. סיפוקה היה רב בחינת "שכר מצווה – מצווה".

אחרי העבודה הייתה מטפלת ברוב אהבה בשני נכדיה, שאהבוה אף הם אהבת נפש. תמיד דאגה לזולת, לבעלה, למשפחה, לידידים ולא שמה לב לעצמה. מעולם לא התאוננה ומעולם לא פנתה לרופאים. וכשנגלתה מחלתה לפני שנתיים הייתה זו בחינת הפתעה לרופאים, אך מצבה היה כבר אנוש וללא תקווה. ברם, גם במצב זה נחוצים היו מאמצים רבים כדי להכריחה לשכב במיטה. לא רצתה להשלים עם הדבר שהיא שהרבתה כה לטפל באחרים, תהא נשוא לטיפול, שיטפלו בה.

עוד לפני שנה, לאחר ששכבה תקופה ארוכה בבית החולים והוקל לה במקצת, דרשה שיתנו לה עבודה. לא יכלה לשבת באפס מעשה, בטלה מעבודה, ומאד שמחה שמבוקשה ניתן לה (הייתה מתקנת אז גרביים).

בזמן האחרון סבלה כאבים חזקים מאד, אולם אף במצבים הקשים ביותר לא הייתה מתאוננת ונושאת את דבלה הרב בשקט. וקשה מסבלה הפיזי היה הסבל שנגרם לה ע"י היותה זקוקה לטיפול הזולת, שנבע מהרצון הנפשי העמוק שלא להכביד, שלא להטריד, שלא ליפול למעמסה. בזאת לא יכלה לעמוד ובצערה זה אי אפשר היה לראותה.

מלאת חיים וערות, אמונה ואהבה לכל הסובב, הייתה עד ימיה האחרונים. אף בימי חייה האחרונים הייתה יורדת ממיטתה, בניגוד לאיסור הרופאים, כדי לשבת על יד החלון, ולו אך לרגעים מספר, ולעקוב אחרי כל המתרחש בחוץ. רק עם הגסיסה רותקה כליל למיטה.

סיפורים

לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

לא קיימים סיפורים