שלום זוהר

18/03/1908 - 24/05/1991

פרטים אישיים

תאריך לידה: ט"ו אדר ב' התרס"ח

תאריך פטירה: י"א סיון התשנ"א

ארץ לידה: פולין

מקום קבורה: יגור

מסמכים

לא מצורפים מסמכים

משפחה

בנים ובנות: מרים קינן

שלום זוהר

שלום זוהר נולד ב-18 במרץ 1908 בעיר קולומיה שבפולין. גדל בבית מאד מסורתי ודתי. הקהילה הייתה חסידית, המנהגים היו כשל אגודת ישראל. בילדותו למד ב”חדר”.
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס אביו של שלום לצבא הפולני ונהרג. משפחתו (והוא ילד בן חמש) נאלצה לעזוב את פולין ולנדוד, עד שהגיעה להונגריה, שם שהתה המשפחה עד סוף המלחמה ואז חזרה לפולין. בפולין לא מצאו דבר, הכל נהרס והם הצטרכו להתחיל הכל מחדש.
דרך חברים הגיע שלום להכשרת “דרור”, שם הכיר את אסתר ובשנת 1938 עלו לארץ לעתלית ומשם לתל יוסף. בפילוג עבר עם חבריו לבית השיטה ומשם לדפנה.
בשנותיו בקיבוץ אהב שלום את חיי הקיבוץ והעבודה ובחר תמיד לעבוד בעבודות יצרניות כמו רפת, פרדס ואחר כך בחרושת.
היה צנוע מאד. לא אהב להתבלט והסתפק במועט. שלום גידל ארבע בנות, והעניק להן בית חם, אוהב ורגיש. אהב מאד לעבוד בגינה, לטייל ולשחק שח מט, והתמסר למשפחתו בכל נשמתו. בחיבה לימד והטיף. היה גאה שהבנות המשיכו בקיבוץ. היה שמח בחלקו, כשכל בנותיו התחתנו, נולדו נכדים, שאותם אהב עד מאד.
היה מאושר כשהתאספנו בארועים משפחתיים ואהב כשהזכירו ארועים כאלה. ידע לבלות, לצחוק, לספר ולשמוע. אהב את החיים.
אהבנו אותו. וכך נזכור אותו.

מירי

סיפורים

לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

  • אבא

    אבא!

    הדמעות חונקות והגרון צורב,

    אני יושבת ובוכה כתינוקת.

    יעל מניחה את ראשה על כתפי הימנית

    אדם מחבק את צידי השמאלי.

    אבא שלי איננו!!!

    זיכרונות…

    בילדות

    אהבנו לטייל.

    אתה, אבא, לימדת אותי לאהוב את הטבע, הנוף והמרחב, שכל-כך חסרים לי עכשיו.

    אהבנו לשחות בבריכה.

    כן, אבא, אתה לימדת אותי לקפוץ, לצלול ו…”לא לפחד מהמים”, אמרת.

    היום השחיה היא הספורט האהוב עלי ביותר.

    אהבנו להקשיב למוזיקה יהודית.

    איתך, אבא, הקשבתי כל שבת לפרקי-חזנות. אז…לא חשבתי על-כך ברצינות. אך היום, כשאני שומעת חזן מזמר נעימה יהודית בקול עמוק ומלא, אני נזכרת בך…

    בנערותי

    למדתי על מסירות ועבודה.

    הסיסמה שלך, אבא, היתה “העבודה היא חיינו”.

    ואתה הגשמת אותה בכל לבבך ובכל מאודך.

    הרצון החזק, הכוונה הטובה והמסירות שלך למשפחה (לאמא ולנו, ארבע הבנות)

    נתנו לי את השורש והבסיס לבגרות חיובית.

    ובבגרותי

    אני ממשיכה ללמוד, להבין ולאהוב, כפי שאתה חיית.

    “השמח בחלקו”, אמרת, להסתפק במועט ולהנות ממה שיש.

    אבא,

    נתת לי את ההרגשה שכל מה שאני מחליטה זה בסדר מצידך,

    גם כשהגיע הזמן לעזוב את הקן וללכת אחרי הבעל.

    הפגישות עם הנכדים היו קצרות אך מלאות חום, רגש ואהבה…

    תודה על הכל, אבא, תודה!

    אני רק מקווה שכל מה שלמדתי ממך אוכל ללמד את נכדיך.

    נזכור אותך לעד!

    בתך שרה

    יומן ליום השלושים

    28.6.1991