שרון גל

25/04/1965 - 13/03/1985

פרטים אישיים

תאריך לידה: כ"ג ניסן התשכ"ה

תאריך פטירה: כ' אדר התשמ"ה

ארץ לידה: ישראל

שירות בטחון: נח"ל

שליחות תנועתית: הנוער העובד

מחזור / חברות נוער: לז

מקום קבורה: יגור

חלל צה"ל

מסמכים

לא מצורפים מסמכים

משפחה

סבים וסבתות רבא: זני גלס, ישראל גלס

אחים ואחיות: הגר גל, יאיר גל, יעל גל

שרון גל, טוראי

בן נירה ויורם, נולד ביום כ”ג בניסן תשכ”ה (25.4.1965) ביגור. בעודנו פעוט גילה סקרנות וחקרנות בכל נושא, תוך הבנה ויכולת חשיבה נדירים לגילו. בגיל הגן למד לכתוב בכוחות עצמו וגילה התעניינות בתחומים שונים. שרון היה אינדיבידואליסט והירבה לבלות במחיצת ספריו ואוספיו הרבים, נוסף לבילויים חברתיים כגון משחק הכדורגל שבו הצטיין. שנות לימודיו של שרון התאפיינו אף הן בהתעניינות רחבה, תפיסה מהירה ויכולת לימודית גבוהה, אך גם בקושי לקבל מסגרת מסודרת. בצד הישגים לימודיים טובים חיפש שרון אפיקים לביטוי עצמי שאינו תלוי במסגרת. את אלה מצא בתפקידו כראש מועצת התלמידים בבית הספר וכן בהכנת עבודות חריגות שהתקבלו על ידי מוריו בהרמת גבה, אך גם בהערצה.
לאחר שסיים את בית הספר התיכון יצא לשנת הדרכה בתנועת הנוער העובד והלומד בחיפה. גם כאן שמר שרון על ייחודו; הפעולות שהעביר היו בלתי שגרתיות, ועד מהרה התרכז סביבו גרעין של חניכים “חסידים”. החיים בדירה משותפת עם צוות המדריכים בני גילו לימדו את שרון להתפשר, לוותר ולרסן במקצת את לשונו השנונה והעוקצנית ולהסתדר עם עמיתיו. פורקן-מה ליכולת הביטוי והיצירתיות שבו נתן ב”ספר הקומונה”, שבו הירבה שרון לכתוב רשימות רציניות בצד קטעים ציניים והומוריסטיים ודברי שירה שנונים.
בתום שנת ההדרכה התגייס שרון לצבא ונשלח לקורס טיס. הקורס עצמו לא ענה על ציפיותיו ויכולתו הטכנית לא תאמה את הדרישות הגבוהות של הקורס. אך הוא לא ויתר מתוך אמונה כי לא זו הדרך ויש לעשות את המירב האפשרי. לאחר שלב טיסת הסולו נשר מהקורס וכעבור פרק זמן הצטרף ליחידת נח”ל מוצנח במסלול בני המשקים.
בכ’ באדר תשמ”ה (13.3.1985) נפל שרון בעת מילוי תפקידו.
הוא הובא לקבורות בחלקה הצבאית בקיבוץ יגור.
השאיר אחריו הורים, שתי אחיות – יעל והגר ואח – יאיר.

סיפורים

לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

  • ברכת ההורים

    נברך אותך שרון

    בבגרות פעילה, שמחת חיים ויצירה.

    שתדע להציב בפניך מטרות ברות השגה ותתמיד להתמודד ולהילחם להגשמתן.

    שתהיה חכם הלומד מן הניסיון (שלך כמובן!) אך אל נא תזלזל בחוכמתם ונסיונם של אחרים.

    שיגור תהיה עבורך לא רק מקום לגור שממנו מקבלים (ושמונה-עשרה שנים זה מספיק ומכובד) אלא בית בו תשקיע מזמנך ויכולתך ותשתתף בבניינו.

    ולפנינקה

    שהשקיעה בילדים משך שנים כה רבות

    בשלווה, מסירות ואהבה

    ותמיד בחיוך והבנה

    תודה מקרב לב.

    נירה ויורם

    (מתוך חוברת מחזור ל”ז, אוגוסט 1983)

  • לזכרו

    נולד – 25.4.1965

    נפטר – 13.3.1985

    שרון שלנו, בן 20

    שרון נולד לנירה ויורם גל ב-25.4.1965 ביגור, דור שלישי במשק, בן למשפחה שורשית וענפה.

    תקופה של ילדות, ושרון – חוקר ודורש, נורא רוצה להבין ולדעת.

    כיתה קטנה, חממה לשנים-עשר ילדים, קבוצה של יחד, וכל אחד לעצמו.

    שרון מתבלט מאוד בכשרונותיו וכל כולו עדין ושביר, כמעט “אין לגעת”.

    השנים חולפות, שרון גדל ומתחסן, מסלול חיים של בן קיבוץ. במקביל – מסור כל כולו לעולמו הפרטי.

    נוהג לצלול לשעות ארוכות לעולמות המדע הבדיוני ולפעמים מצליח כך להסתכל טוב יותר על עולמנו שלנו.

    עם השנים צומחת ועולה מערכת יחסים מיוחדת עם משפחתו, במיוחד עם אחיו – יאיר, יעל והגר.

    לאדם מבחוץ כמעט בלתי אפשרי להבין הוויה זו שחצייה צחוק וחצייה – אותה קירבה אמיתית של משפחה.

    ובינתיים – בית ספר יסודי, בית ספר תיכון משותף ביגור, סמינר מדריכים, הדרכת כיתה במשק.

    חשובה לשרון העבודה ברפת – הלימודים קצת פחות.

    כשמגיעה מסיבת הסיום של כיתה י”ב נופלת המשימה של כתיבת הערב, באופן טבעי, על שרון, והוא עושה זאת, כהרגלו, בכישרון ובחן, בצורה של הסתכלות אישית על בעיות המבוכה ופער הדורות בקיבוץ, ועם המון הומור ואיכפתיות.

    שרון התבגר ונפתח כפרח לאחר 18 שנות צמיחה. כעת המוסיקה היא מרכז עולמו.

    שעות הוא יושב, מסור כולו להאזנה וללימוד התופעות במוסיקה המתקדמת. עם כל יכולתו להיות ציני, לעיתים, די בהזכרת מושג כלשהו מתחום המוסיקה כדי להצית ולסחוף אותו לשעות של הנאה.

    שרון מתגייס לשנת שירות בתנועה ולמרות החששות מוצא המון סיפוק וחברות במסגרת החדשה.

    לאחר מספר חודשי עבודה ברפת מגיע מועד הגיוס ושרון עושה זאת עם המון תקווה ורצון להצליח.

    בפתח של התחלה חדשה, שרון איננו.

  • קורות חיים

    נולד: 25.4.1965

    נפטר: 13.3.1985

    שרון, בנם של נירה ויורם גל, דור שלישי במשק, בן למשפחה שורשית וענפה.

    תקופה של ילדות – ושרון חוקר ודורש, נורא רוצה להבין ולדעת.

    כיתה קטנה, חממה לשנים-עשר ילדים, קבוצה של יחד וכל אחד לעצמו. שרון מתבלט מאוד בכשרונותיו וכל כולו עדין ושביר. כמעט “אין לגעת”.

    השנים חולפות, שרון גדל ומתחסן, מסלול חיים של בן קיבוץ. במקביל – מסור כל כולו לעולמו הפרטי. נוהג לצלול שעות ארוכות לעולמות המדע הבדיוני ולפעמים מצליח כך להסתכל טוב יותר על עולמנו שלנו.

    לשרון צומחת ועולה מערכת יחסים מיוחדת במינה עם משפחתו, במיוחד עם יאיר, יעל והגר. לאדם מבחוץ כמעט בלתי אפשרי להבין הוויה זו שחצייה צחוק וחצייה – אותה קירבה אמיתית של משפחה.

    ובינתיים, בית הספר היסודי והתיכון ביגור, סמינר מדריכים, הדרכת כיתה במשק. חשובה לשרון העבודה ברפת – הלימודים קצת פחות.

    כשמגיעה מסיבת הסיום של כיתה י”ב נופלת המשימה של כתיבת הערב, באופן טבעי, על שרון. והוא עושה זאת, כרגיל, בכישרון ובחן, בצורה של הסתכלות אישית על בעיות המבוכה ופער הדורות בקיבוץ, ועם המון הומור ואכפתיות.

    לאחר שמונה-עשרה שנים של צמיחה התבגר שרון ונפתח כפרח. כעת המוסיקה היא מרכז עולמו. שעות הוא יושב, מסור כולו להאזנה וללימוד התופעות במוסיקה המתקדמת.

    עם כל יכולתו להיות ציני, לעיתים, די בהזכרת מושג כלשהו מתחום המוסיקה כדי להצית ולסחוף אותו לשעות של הנאה.

    שרון מתגייס לשנת שירות בתנועה ולמרות החששות מוצא המון סיפוק וחברות במסגרת החדשה.

    לאחר מספר חודשי עבודה ברפת מגיע הגיוס לצבא, ושרון עושה זאת עם המון תקווה ורצון להצליח.

    בפתח של התחלה חדשה. שרון איננו.