אביגיל שביל
אביגיל נולדה בעיירה בוטרימאנץ שבליטא לאמה בתיה ולאביה שמשון קאבצ'ניק, אשר מצאו את פרנסתם – כרבים מיהודי העיירות – במקח וממכר של תבואות וקמח ושאר צרכי מכולת ל"גויים" הכפריים. חברותיה וחבריה בני-עירה, אשר גדלו עמה יחד משחר-ילדותה, יודעים לספר על אביגיל הילדה והנערה בריאת הגוף והנפש, הערה והפעלתנית בעלת היוזמה, אשר הייתה תמיד הכוח המתסיס והמפעיל בחוג בני-גילה. בתור כזאת הייתה לעזר רב לאביה ולאמה במסחרם ובענייני הבית.
יצאה להכשרה בשנת 1933 לקיבוץ שאבלי, שם הכירה את מוטקה שביל. הם נישאו בהיותם בהכשרה ויחד עלו ארצה בשנת 1935. כאן, בהכשרה, באה כבר לידי גילוי בולט אחת מתכונות היסוד שבאופיה – נשיאה בעול, דאגה לצרכי הזולת וטיפול מסור בחברים ורעים בשעת צרה ומצוקה.
בקיבוץ ההכשרה היא קיבלה על עצמה את תפקיד האקונומית, שלא היה, כידוע, בתנאי ההכשרה דאז, מן התפקידים הנוחים והקלים. מסירותה לחברים ולחברות שעבדה במחיצתם ואיתם יחד הייתה לאין-שעור, ודבר זה בלט הן בתחומי בית הוריה, אחיותיה או קרובי-משפחתה, והן ביחסה לחברים, שכנים ומכרים בשעת דחקם.
היא הייתה תמיד הדואגת והמטפלת בכל צרה ותקלה ומקרי מחלה שאירעו במשפחה, והקדישה את מיטב כוחותיה למענם ולצרכיהם. וכן נהגה גם פה במשך כל שנות היותה ביגור, לגבי חברות וחברים, שכנים וידידים.
רוב שנותיה ביגור עבדה בהצלחה רבה ובמסירות ללא גבול במוסדות ילדים. כן מילאה באחריות לא פחותה מזו, במשך שנים אחדות את התפקיד של מחסנאית במחסן-הילדים. בשנים האחרונות עברה, בגלל מצב בריאות רופף, לעבודה בהנהלת-החשבונות. אף כאן הצליחה יפה בעבודתה והסתגלה מהר לתנאים המיוחדים של עבודה משרדית. אף על פי שהייתה שנים מרובות מנותקת מעבודות מסוג זה.
בשנה האחרונה הייתה ידועת חולי והייתה מצוייה תכופות בבדיקות בבתי-חולים שונים. שבועות מספר לפני מותה אושפזה בבית-החולים "כרמל", שם גם נותחה. היו אלה שבועות של מאבק קשה עם מר המוות. קשה לתאר יסורי הגוף שעברו עליה בתקופה זו. אולם היא עמדה בכל אלה בגבורה עילאית.
ביום א' ט"ז בשבט תש"ך, ניתק פתיל חייה, והיא במיטב שנותיה, תאבת-חיים וחדורת מרץ נעורים.
יהא זכרה ברוך.
