אברהם גרינפלד
אברהם נולד ב-20.9.1926 בעיירה שַׁלְגוֹטַרְיָן בהונגריה, להוריו חנה ואלכס. כשפרצה מלחמת העולם השנייה, נלקחו אברהם ואביו להיות עובדי כפייה. אמו ואחותו היחידה נספו באושוויץ. הרוסים ששחררו את הונגריה, לקחו את אברהם בשבי כחייל הונגרי והגלו אותו ללנינגרד. שם חי בתנאים קשים מאוד. לאחר מספר חודשים פגש קצין יהודי וזה עזר לו להשתחרר. אחרי תלאות רבות הוא הגיע לבודפסט ומצא מקום מגורים זמני אצל משפחה, שאחד מבניה היה איתו בשבי הרוסי. אברהם לא ידע מה עלה בגורל משפחתו. לאחר זמן מה נודע לו שאביו חי.
כמו הרבה צעירים יהודים אברהם לא ראה את מקומו ועתידו בהונגריה ובשנת 1945 הצטרף להכשרת "העובד". שם הוא פגש את אברהם שנלר ויוסף תבור, ומאז לא נפרדו דרכיהם, והוא מצא בהם חברים תומכים.
אברהם עלה ארצה עם חבריו באניית המעפילים "כ"ג יורדי הסירה". אונייתם נתפסה על ידי הבריטים והם גורשו לקפריסין ומשם הועברו למחנה המעצר בעתלית. עם השחרור מהמחנה, ב-1947 הגיעו ליגור. כאן נקלט אברהם על ידי חברים מן "הקבוצה ההונגרית".
ביגור הצטרף אברהם לקבוצת הנהגים, שעבדה בחלוקת תוצרת תנובה. העבודה נתנה לו סיפוק והוא זכה להערכת חבריו. הוא התמיד בעבודתו כ-20 שנה. אחר כך הצטרף לעבודה במכבסה, גם כאן הצטיינו חריצותו, צניעותו ומסירותו לעבודה.
באין לו משפחה הוא "אומץ" על ידי שרה ואברהם שנלר. הוא נחשב לבן המשפחה לכל דבר ולילדי המשפחה היה כדוד. בין מלווי ארונו נפקד מקומה של בת דודתו, שגרה בנכר.
אברהם – "אברוש" בפי ידידיו, היה צנוע ומופנם, לא דרש לעצמו דבר והסתפק במועט. אברהם אהב ספורט והיה צופה נלהב בשידורי הספורט, לבד או בצוותא עם ידידיו. כשהיה צעיר יותר נהג לנסוע למשחקי כדורגל.
בשנתיים האחרונות פקדו אותו מחלות רבות ובריאותו התדרדרה. בחודשים האחרונים לקה במחלה ממארת, שממנה לא החלים.
אמש הוא נלקח מאיתנו.
