אברהם וונדר

אברהם וונדר – זכרו לברכה

אברהם  נולד בשנת 1947, בן יחיד להוריו ניצולי השואה, דוד ויהודית וונדר. הוא גדל והתחנך ביגור.

בנעוריו בלט וונדר ברוחו הקלילה, במעשי קונדס ושובבות, ובבדיחות שהצחיקו את החבורה.

בשנת 1965 התגייס לחיל החימוש.

אחרי שחרורו למד צילום, פתח סטודיו, והרבה לצלם ביגור.

בשנת 1974 הקים משפחה עם רוחלה, ונולדו להם מירם ומיה. כעבור שבע שנים החליטו לפרק את הנישואים.

לימים הכיר את נעמי, נישא לה, ויחד הביאו את ארבעת ילדיהם – קארין, צליל, מורן ועמית.

במשפחה הרחבה שמרו ששת הילדים על קשרים הדוקים כל השנים.

אברהם עבד כמנהל צי הרכב של יגור, והיה נאמן ומסור לעבודתו ולחברי הקיבוץ.

לפני חמש שנים החלה הידרדרות במצבו עקב מחלת הפרקינסון. מצבו הלך ונעשה קשה. נעמי אשתו טיפלה בו במסירות רבה בבית, וגם אחרי שעבר לבית אחווה.

המשפחה מוסרת תודה לצוות בית אחווה על הטיפול המסור.

חברים אמרו: "אם לא היה לנו וונדר, היה צריך להמציא אותו"…

תמיד נזכור אותו בחיוך, בהומור ובצחוקו המתגלגל.

יהי זכרו לברכה בתוכנו.