איטה רז-רזניק
איטה נולדה בשנת 1912 בעיר אוטיאן שבליטא. היא גדלה בבית ציוני מובהק. למדה בבית ספר עברי, והשפה העברית הייתה מושרשת בה מילדותה. בית ספר תיכון לא סיימה עקב מות אמה. עול הבית נפל על כתפיה וכן הטיפול באביה ובשלושת אחיה הצעירים.
לפני עלייתה ארצה הצטרפה איטה לתנועת "החלוץ" ותוך זמן קצר יצאה להכשרה. הייתה ממקימי קיבוץ ההכשרה ומעמודי התווך שלו. ארבע שנים שהתה שם עד לעלייתה ארצה בשנת 1936. עם עלייתה ארצה הגיעה ליגור. בהתחלה עבדה ברפת, ולאחר מכן במקומות שונים, ביניהם מטבח ההורים. בתחילת שנות החמישים פנו לאיטה בבקשה לתת שיעורי עברית למספר משפחות שהגיעו ליגור במסגרת התכנית "מהעיר אל הכפר", ובשנותיה האחרונות עבדה בטובופלסט.
איטה הכירה ביגור את יוסף כהן. הם נישאו ונולד בנם ראובן. כעבור מספר חדשים הם עזבו את יגור לתל עדשים, ומשם עברו לקבוצת גבע. בגבע נולדה בתם עמליה. אחרי תקופת מה הם חזרו ליגור.
החיים בקיבוץ היה קשים ובחייהם הפרטיים חל משבר. יוסף עזב את הקיבוץ. איטה נשארה עם שני ילדיה. חייה לא היו קלים, אך היא ידעה להתמודד עם מצבה בדרכה שלה.
איטה זכתה לחתן את שני ילדיה ולראות מהם נכדים.
בזמן האחרון איטה הלכה ונחלשה. היא עברה לבית אחוה. המחלה השתלטה עליה במהירות, וכך בשקט נדם קולה.
