אלכסנדר לבנה

אלכסנדר לבנה זכרו לברכה

אלכס נולד ביגור, ב-13 ביולי 1938, להוריו  חמדה גולדנברג ויצחק וייסמן. בתום ימי ילדותו והתבגרותו ביגור יצא לשנת שרות ב"מחנות העולים" והתגייס לנח"ל. במילואים שירת כקצין תותחנים. מאז היה בן עשר עבד ברפת. הוא חלב בידיים, הכיר כל אחת מהפרות בשמה. את הרפת עזב כדי לצאת לארגנטינה בשליחות תנועת הנוער "דרור". בשנת 1964 פגש את שושנה. הם נישאו בבית הוריה של שושנה.

ב-5 ביוני 1967 הגיעו ארצה, ליגור, ישר למלחמת ששת הימים. אלכס חזר מיד לשתי אהבותיו: לעבודה ברפת ולמשחקי הכדורסל בקבוצת "הפועל-יגור". הוא היה כדורסלן מצוין, שהוביל את הקבוצה לניצחונות רבים. משנת 1970 היה אקונום, ובשנים 1975 עד 1978 היה מזכיר יגור. בתום תקופה זו פנה לעבודה בבית ילדים בכרם, מתוך שראה בחינוך משימה מרכזית בקהילה. לאחר מכן יצא להוראה בבית הספר האזורי בעמק המעיינות, וכעבור שנים אחדות עבר להוראת ביולוגיה בבית הספר ביגור. אלכס היה מורה מבריק, שהגיע לשיעורים ללא מחברת וללא אמצעי עזר. מחנך אהוב על תלמידיו, ויש מהם האומרים – "בזכותו סיימתי 12 שנות לימוד." במקביל, ניהל את בית הספר למבוגרים, ופתח בו מכינה ליוצאי צבא שלא סיימו את לימודיהם הסדירים עקב המלחמה. הוא יצא ללימודי מיקרוביולוגיה בטכניון. תוך כדי לימודי התואר השני הוקפץ ללימודי דוקטורט, והיה גאה מאוד בכך שקיבל תואר ד"ר בהיותו בן 50. כאן החל עבודתו במכון לחקר הימים והאגמים. התחום שלו היה חקר אצות. אלכס יצא עם שושנה למחקר באוניברסיטת אמסטרדם בהולנד, במסגרת שנת שבתון. בדרכם ארצה סיירו במחנות ההשמדה בפולין במעקב אחרי קברי קרובי משפחתה של שושנה שנספו בשואה. אלכס חזר לעבודה במכון למשך שנתיים.

אלכס היה אדם של טבע. בילדותו היה עולה לכרמל לבדו, או עם חברים. באותן שנים הכיר כל אבן בהר, כל פרח. בבית הוא גידל יוני גזע יחד עם דן שביט. מדי יום, בשעה ארבע אחר הצהריים, כששוש יצאה לאסוף את הגוזלים שלהם מבתי הילדים, אלכס יצא לטפל בגוזלים שלו בשובך. הוא גידל גם תוכים, ובשלב מסוים החל גם בגידול דגים. מה שהחל באקווריום אחד בסלון, הפך את הסלון למשכן של שבעה עשר אקווריומים.

עם צאתו לגמלאות התמכר לשיגעון החדש שלו: גידול סחלבים. מסע זה החל במעבדה קטנה להפריית סחלבים בכמה עציצים, והתפתח במהרה לאימפריה של עשרות אלפי עציצים בחממת הסחלבים. לפני שנתיים עבודתו בחממת פסקה עקב כריתת רגלו. אלכס הפך לנכה ותלוי, ועבר לחיות בבית אחווה. הוא זכה לטיפול מקצועי ומסור של הצוות, שהרעיף עליו אהבה, ונתן לו הרגשת בית. תודה ענקית לצוות בית אחווה!!!  בשנה הראשונה שלו שם, חברים היו באים לשמוע מפי אלכס סיפורים וזיכרונות שלו מתולדות יגור.

אלכס היה אדם סגור, אך איש משפחה. הוא התעניין מאוד בתולדות המשפחה, ואף כתב על כך. שלושת ילדיו, אמיר, עדי וניצן אהבו אותו מאוד, תמיד קיבלו ממנו את כל מה שביקשו. בעיקר קיבלו ממנו את הכישרון ואת האהבה למוסיקה. נפילתו של אסיף לפני שנה במלחמת "חרבות ברזל" הייתה מכה אנושה עבורו ועבור שושנה. אלכס היה קשור בעבותות נפש עם אסיף, כשהמוזיקה שזורה ביחסיהם.

58 השנים עם שושנה, אשת חיקו, היו שילוב מופלא של שני עולמות תוכן שונים לחלוטין, אשר זרמו בהרמוניה בכפיפה אחת, בהבנה ובאהבה.

היו לו חיים מלאים וטובים. אך בשבועות האחרונים הידרדרה בריאותו, והוא ביקש ללכת.

מותו בא לו כגאולה.

יהי זכרו לברכה בתוכנו.