לזכרה של אסתר
דודה אסתר, כך קראנו לה במשפחה. הנה גם את הצטרפת לדור המייסדים ונטמנת באדמת יגור. מבחינתי, את אחרונת דור ההורים, אלה אשר עברו את מלחמת העולם השניה, השתתפו במלחמה בצד הלוחם נגד הנאצים, ראו את הפלא של הקמת מדינת ישראל, ימי הצנע והעליה, והגיעו לימינו אלה.
בואה של אסתר ליגור בתחילת שנות החמישים היה הצלה גדולה בשבילה, כיוון שהיא היתה בודדה.
אסתר ליוותה את משפחתנו בטוב וברע… היא היוותה עבורנו "אמא" שניה, שעזרה וטיפלה ולימדה אותנו עברית ואנגלית…
תמיד התעניינה בשלום כל אחד מ"הנכדים" – כך קראה לילדים שלנו. היא ירדה עד לפרטים הקטנים ביותר, וכמובן ידעה את כל נקודות התורפה והיתרון של כל אחד ואחד מהם…
אסתר היתה גאה מאוד בכושר הקריאה שלה בעברית ובאנגלית. היא קראה ספרים והתמצאה היטב במה שקורה בקיבוץ, בארץ ובעולם. היא היתה גאה על המוצא שלה ממשפחת רבנים מפורסמת בווינה…
אסתר היתה אשה צנועה, דואגת ומחייכת – – –
יהי זכרך ברוך.
מוטיק אחישר
יומן ליום השלושים
דודה אסתר היקרה
כל זמן שהיתה בחיים סימלה עבורי דודה אסתר את העזרה ההדדית במלוא מובן המילה…
לעולם לא אשכח את העזרה בשיעורי הבית באנגלית שנתנה לי הדודה כשהייתי ילד קטן, ועל כך אני חושב שגמלתי לה קצת בשנים האחרונות לחייה. לאסתר היתה תמיד מילה טובה לומר לי, אפילו ברגעים קשים.
בשבילי היתה דודה אסתר כמו אמא שניה.
אסתר היתה אשה ישרה, הגונה ובעלת לב חם ואוהב. תמיד השתתפה באירועים המשפחתיים שהיו לנו…
אחד הדברים החשובים שהורישה לכולנו היה קריאת ספרים, אהבה שליוותה אותה כל חייה.
יהי זכרה לברכה בתוכנו.
שוקי אחישר
יומן ליום השלושים
על יום הוותיק
התרשמתי מאוד מיום הוותיק במשק יגור.
גדלתי בווינה, בתנועה סוציאליסטית-ציונית-חלוצית. בבואי ארצה לא היה באפשרותי ללכת לקיבוץ, אבל מאוד התגעגעתי לזה.
בשנת 1952 הגעתי למשק יגור. לא היו לי ילדים ואף פעם לא עסקתי בנושא זה. סידרו אותי לעבודה בבית הספר, בכיתות ז'-ט', ובהן חמישים ילד. היה לי קשה מאוד במובן הפיזי, אבל אהבתי הגדולה לילדים וגם דאגתי להם, עזרו לי. הילדים העריכו אותי והשתדלו להקל עלי, וזה נתן לי סיפוק רב. הייתי גאה לגדל דור שלנו.
הדור הראשון התלבט בקשיים: בעבודה פיזית קשה, בתנאים כלכליים ובשאלות שוויון. דבר אחד היה ברור: לחנך את הילדים ברוח הנכונה כפועלים טובים, נאמנים למולדת ובעלי ערכים מוסריים.
ובאמת הצליחו. קם דור שני ביגור, שנוסף לערכים שקיבל מהדור הראשון – התחילו גם להשתלם בהרבה מובנים. המצב הכלכלי השתנה מאוד לטובה, וביגור שמו דגש על חינוך מושלם לילד. והנה, קם דור נפלא של נוער.
ביום הוותיק זה בא לביטוי בהתנהגותם כלפי החברים המבוגרים, בדאגתם ובעדינותם… לכל היוזמים של יום הוותיק – זה היה רעיון נפלא, מוסרי ותרבותי ממדרגה ראשונה. תהיו מבורכים! זה נותן לי זריקת מרץ לחיים, שפסיכולוג או רופא לא יכולים לתת.
אסתר שוודרון
יומן יגור, 11.7.1980
